לוסי-
לא הצלחתי להבין את משמעות המילים שלי עד שהם יצאו מהפה שלי.
האווירה הקודרת השתנתה בשניות אחדות לאווירה בעלת מתח קיצוני שאני מרגישה בכל גופי, החמצן בחדר אזל ונשמתי עמוק, יכולתי לשמוע את הנשימה של סטיב גם נהיית מהירה יותר כמו שלי.
הוא הבין את הכוונה שלי.
הרגשתי עקצוצים בגופי ודפיקות הלב שלי התגברו, המבט של סטיב השאיר אותי קבועה במקומי ללא יכולת להזיז אצבע.
"למה את מתכוונת בוניטה?" הקול שלו היה שונה מהרגיל, קול מתגרה ששמעתי בעבר פעם אחת כשאנחנו עשינו דברים ביחד.
כחכחתי בגרון שלי והמילה הבאה של סטיב תפסה אותי לא מוכנה, "אובססיה." הוא חזר על עצמו והדגיש כל אות ואות.
המשמעות של המילה הייתה שונה עכשיו, הצורה שבה סטיב אמר אותה הייתה מטונפת ואגרסיבית, בקול עמוק ואפל שהשאיר אותי חסרת מילים.
מילה אחת כמעט הצליחה להפיל אותי על רגליי, ניסיתי להבין לאן נעלם הרגע שבו נחשפתי לחולשה של סטיב.
הסתכלתי על הכתם בחליפה שלו והבחנתי בכך שהכתם גדל, זה אומר שהדם עדיין זורם מהפצע שלו, "אתה לא טיפלת בפצע?" שאלתי אותו בדאגה וסטיב נגע בכתף שלו.
"לא הספקתי," הוא תירץ ולא קיבלתי את זה, סטיב לא היה צריך לעשות את זה מההתחלה.
"לא הספקת לטפל בפצע?" שאלתי והמבט הלוהט שהיה לו נהיה ריקני, "לא הספקתי לפגוע בעצמי יותר." נשנקתי בתגובה לדבריו, רוב החליפה שלו מוכתמת מדמו והוא רצה להמשיך לפצוע את עצמו.
"תטפל בזה, עכשיו." דרשתי ממנו ולא נראה שהיה לו כל כוונה לטפל בפצע החמור שלו עכשיו, אני לא מצליחה להבין איך הוא לא סובל מכאבים נוראיים.
הוא לא ענה והתחלתי לאבד את סבלנותי, כל השיחה הזאת לקחה זמן, זמן שסטיב היה יכול לטפל בעצמו ולסגור את הפצע כדי שיפסיק לדמם או גרוע מזה, לפני שיזדהם.
איגרפתי את ידיי ואזרתי אומץ, "תוריד את החליפה שלך." אמרתי לסטיב בהחלטיות והעיניים החומות שלו התמקדו בידיים שלי.
"זו פקודה?" לפי הטון שבה הוא שאל את השאלה הזאת הבנתי שהוא לא אוהב את מה שאמרתי לו אבל זה לא מעניין אותי אם סטיב אוהב שאומרים לו מה לעשות או לא, הוא מדמם וצריך טיפול.
"כן, עכשיו תוריד את החליפה." חזרתי על עצמי והייתי מוכנה להתנגדות של סטיב, רק שסטיב לא התנגד, הוא הסתכל על החליפה שלו ושם את ידיו על הכפתור בחליפה השחורה שלו.
סטיב התיר את הכפתור הראשון בצורה חושנית ועבר לכפתור השני, הוא הרים את מבטו ונעץ בי את העיניים שלו כשהוא התיר את הכפתור השני.
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romanceלוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט...
