סטיב-
הנחתי את ידי על צד המיטה הריקה וזה גרם לי ישר לפקוח עיניים, אמורה להיות לידי אישה מתולתלת שעדיין ישנה.
העפתי ממני את השמיכה וקמתי מהמיטה, "בוניטה?" חיכיתי שהיא תענה לי אבל שתיקה כבדה השתררה, "בוניטה?" שאלתי שוב ולא היה מענה, יצאתי מהחדר לכיוון הסלון כדי לראות אם היא שם.
חולשה הזדחלה לחזה שלי והרגשתי כאב נוראי בחזה, הדאגה שלי התגברה שלוסי לא הייתה בסלון או במטבח, חזרתי לחדר וראיתי שגם הנעליים והטלפון שלה לא כאן.
התלבשתי במהירות והדלקתי את הטלפון שלי, איתרתי את המיקום של לוסי וכיווצתי את עיניי כדי לבחון אם עיניי מטעות אותי, זה מראה שהיא נכנסה לעיר שלי ומתקרבת יותר ויותר לבית שלי.
"שיט!" פלטתי מפי ויצאתי בסערה מהבית של זאק, "מה את עושה בוניטה?" שאלתי אותה למרות שהיא לא כאן אבל אני חייב תשובה, למה היא הולכת לבית שלי.
בראד לא יאהב את זה, הוא בטח מאשים אותה במה שקרה לקורי, אני יודע שבראד לא יפגע בה. ראיתי את המבט על הפנים שלו מתי שאמא של לוסי רצתה לירות בה.
נכנסתי לרכב והתנעתי אותו, אני בדרך אלייך לוסי.
~
"בבקשה תדבר איתו, הוא אח שלך. אני האשמה היחידה במוות של קורי." שמעתי את לוסי אומרת מבעד לדלת, התכוונתי לדפוק קודם אבל עצרתי לשמע הקול של האישה שלי.
"אני צריכה ללכת, תגיד לסטיב שאני אוהבת אותו ושאני מצטערת שלא אראה אותו שוב בחיים." ברגע ששמעתי את לוסי אומרת את זה לא יכולתי לעצור את עצמי ופתחתי את הדלת, לוסי קפצה בבהלה ובראד רק גיחך.
"שאת לא תראי אותי שוב בחיים?" חזרתי בשאלה על מה שהיא אמרה והיא בלעה את הרוק שלה, בראד עומד מאחוריה והאישה שלי נראית קטנה ליד האח הדפוק שלי.
"קרולינה את יכולה להביא פופקורן?" הוא שאל ושלחתי לעברו מבט מצמית, "משהו מצחיק אותך?" שאלתי אותו והחיוך שלו עיצבן אותי. בראד שילב את הידיים שלו ונענע את הראש כשהוא צוחק.
"מה שמצחיק אותי הוא ששתי הנשים שלנו ישר חשבו על בריחה," ברגע שהוא אמר את זה קרולינה הגיע, "אמרת לי להביא פופקורן?" הוא התעלם מהשאלה שלה ומשך אותה אליו.
"אבל אני לא ויתרתי עליה, על האישה היפה והמשוגעת שלי. היא נתנה לי את המתנה הכי גדולה שגבר יכול לקבל, את הבת שלי." קרולינה פערה את העיניים שלה כשהיא שמה לב שגם אני כאן אבל היא הייתה שקועה במגע של אח שלי.
"מה זאת אומרת? גם קרולינה חשבה על לברוח?" לוסי שאלה ובראד גיחך, "היא ברחה בגלל נסיבות מסוימות, אני חשבתי שהיא ברחה כדי להתרחק ממני בגלל מישהו." העיניים של בראד התמקדו בי ושרפו אותי בחיים.
לוסי הבינה שאני המישהו הזה מהעיניים המאשימות של בראד, "הייתי בכלא והתעניתי בכל יום ביום במחשבה הזאת שהאישה שהיא כל החיים שלי לא רוצה אותי," בראד אמר והאשמה שהרגשתי הייתה כבדה לנשיאה.
"אני מצטער," אמרתי לו וקרולינה השפילה את המבט שלה, היא גם סמכה עליי באותו הזמן וניפצתי את האמון של שניהם. קרולינה אמרה לי למסור לבראד שהיא אוהבת אותו ואמרתי לה שאמסור למרות שבפועל אמרתי לו שהיא לא רוצה לראות אותו ושהיא עזבה בגללו.
"אתה מבין איך אני הרגשתי אבל לך יש הזדמנות לעצור את האישה שלך, היא עדיין כאן מולך." כל העיניים עברו לללוסי והיא נראתה נבוכה, "לא רצית שאני אזדיין לכם מהעיניים לתמיד?"
שאלתי את בראד והוא עזב את קרולינה והלך לכיווני, "קרולינה עזרה לי לחשוב באופן יותר בהיר על מה שקרה, אתה לא אשם בזה וגם לא הקטנה הזאת." בראד הנהן לעבר לוסי מתי שהוא קרא לה קטנה והיא הזעיפה את הפנים שלה.
"אם לא היא אז כנראה שאמא שלה שמקבלת בגיהינום מבעלה בכל חור אפשרי בגופה, כנראה שהיא הייתה יורה בי." לוסי הסתכלה בזעזוע על בראד בגלל התיאור שלו לאמא שלה.
"את אחותו של קורי ואת הצלת אותי, אלה שני דברים שגורמים לי לשמור עלייך." קרולינה נראתה מרוצה ויכולתי לדעת שהיא זאת שבזכותה בראד רגוע.
"עכשיו את תדברי עם אח שלי," הוא משך את לוסי מהיד שלה והביא לי אותה, היא נלחצה לחזה שלי ושמתי ידיים על הגב שלה. התגעגעתי ללהרגיש את הגוף שלה תחתיי.
"אתה אל תהרוס את זה," הוא נתן לי מכה בראש וחשקתי את הלסת שלי, בראד הסתובב לקרולינה וסרק אותה מכף רגל עד ראש.
"ואת תפסיקי להיות סקסית." הוא הפליק לה בתחת והניח יד על המותניים שלה, "אני חושבת שאתה צריך לתלות עכשיו את בומרנג, דחוף." היא אמרה לו והניחה יד על הגב שלו.
"חשבתי על אותו הדבר." בראד השיב לה והם נעלמו מכאן, לא הבנתי את הכוונה של לתלות את השק איגרוף של אח שלי שוב אז לא נתתי לזה להטריד אותי.
הורדתי את הראש שלי והסתכלתי על האישה ששמה את הידיים שלה סביבי, היא הניחה את הראש שלה על החזה שלי. היא מתנהגת כאילו זו הפעם האחרונה שהיא תוכל לגעת בי אבל היא טועה.
אם לוסי חושבת שהיא יכולה לברוח ממני זו הטעות שלה, אני לא אתן לה להיות לבד. "למה ניסית לברוח ממני?" שאלתי אותה והיא הסתכלה עליי בעיניים מצועפות.
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romanceלוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט...
