כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 24-

3.1K 223 18
                                    

'אוקיי הארי, אתה תעשה הכל בשביל שהוא ישים לב אליך', "הארי?",    'ואז הוא יצטער על זה שהוא לא נתן לי יחס', "הארי?", 'אני אפתה אותו! הוא ימות כשהוא יסתכל עליי, הוא..', "נסיכההההה!!" השרירי צעק לקטן באוזן, מבהיל את הארי שהיה שקוע במחשבות.

"אתה דפוק?" הקטן צווח, דמעות בהלה פרצו מעיניו, גורם לשרירי לצחקק. "מצטער נסיכה, אל תבכה" בן ניגב להארי את הדמעות, מלטף את ראשו. הקטן משך באפו והכה את כתפו של השרירי, שוכח שהם נמצאים כרגע באמצע הקפיטריה, "הבהלת אותי!" , "מצטער, אבל היית מעופף, לא הקשבת לי!" השרירי אמר בזמן שהארי ניפח את לחייו וחזר לאכול.

"מה אמרת?", "שאלתי אם טעים לך?", "בגלל זה הבהלת אותי? דפוק!...וכן טעים" הזמר חייך לבסוף, אוכל בעונג.

-

'הנה הוא בא!', הארי חשב לעצמו כשמייק והחבורה שלו נכנסו לקפיטרייה. כשהם עברו ליד שולחנו של הארי, הקטן מהר נעמד עם מגש האוכל שלו, מסתובב במהירות לחבורה ו"בטעות" גורם לכך שמייק יתקל בו וכל האוכל ישפך עליו.

"נו באמת!" הארי צעק, מרוצה מעצמו שזה הצליח, מביט בכעס על מייק המבולבל. לאחר כמה שניות של שקט הגבוה גיחך "תסתכל לאן שאתה הולך" מייק היה משועשע, נהנה לראות את אהובו מתעצבן ומשרבב את שפתיו.

הרקדן חשב כמה שניות לפני שלקח את ידו והעביר אצבע אחת על חולצתו המוכתמת של הארי, גורם לאחרים לצחקק כשהוא הכניס אותה לפיו. "טעים", הנער עם עיני הדבש חייך לעצמו.

"מייק בוא נלך", כחול השיער אמר לפתע, גורם לרקדן לחזור למציאות. מייק הנהן וזז מהארי המופתע.

-

'טוב לזה אני לא ציפיתי, הוא באמת ליקק את האצבע!' הקטן נשך את שפתיו, מנסה לחסום חיוך.

"הארי אתה בסדר?" בנג'מין נעמד לאחר שהחבורה הלכה לשולחנה הקבוע, הזמר ניסה לעשות פרצוף עצבני, "אני שונא אותו" הוא לחש לשרירי, "למה נעמדת פתאום?" בנג'מין הפתיע בשאלה

'שיט!', "א-אני, אממ..שירותים ו...כן", "אתה שירותים?!" בן ציחקק, מביט על חולצתו המלוכלכת של הארי.

"בוא נלך לבקש חולצה חדשה" השרירי אמר, "זה בסדר! אני אלך לבד, תמשיך לאכול!", "לא! אני אבוא איתך" בן התעקש, "אני ארביץ לך!" הקטן איים, "טוב-טוב, רק בלי אלימות! אתה תחזור לפה?", "לא" הארי הודיע, "אוקיי אז ניפגש בשיעור הבא?" הזמר הנהן, מרים את המגש שנפל על הריצפה ומניח אותו ליד הכלים המלוכלכים לפניי שהוא יצא מהקפיטרה.

הנשי הביט על חולצתו וציחקק, "שלא יחשוב שזה הסוף" הוא לחש לעצמו בזמן שהתקדם לחדר המזכירות.

-

"אויי אלוהים, מה קרה לך ילדון?" המזכירה המבוגרת עם השיער הקצוץ הופתעה מהלכלוך הרב שעל חולצתו של הקטן. "נפלתי והמגש עם האוכל נפל עליי!" הארי שיקר, "מצטערת לשמוע, תזהר בפעם הבאה, טוב?" הארי הנהן וחייך אליה, מסמן לה שהוא הבין את דבריה. "יופי, תישאר פה, אני הולכת להביא לך עניבה וחולצה חדשה", "אוקיי" הקטן השיב.

כשעזבת, האם שכחתי?Where stories live. Discover now