פרק 17.

8.1K 440 62
                                    

אני חוזרת הביתה, בחזרה למיין. ואני לא יכולה לחכות.

מותר לנו להביא רק מזוודה אחת לשבוע אז רוז, טליה ואני היינו בחדרים שלנו וניסינו לסיים לארוז.

התוכנית הייתה שעשר הבנות שנשארו יחזרו הביתה עם צלם אחד, כך ששאר אמריקה תוכל לראות איך היו החיים שלנו לפני התוכנית ומה האינטרקציה שלנו עם משפחה וחברים.

אני כל כך מתרגשת לחזור וסופסוף לראות את לילי, ג'וש וסופי! לא דיברתי איתם בזמן האחרון בגלל שהייתי עסוקה בכל העניין עם חביאר.

יש לנו בסך הכל שבעה ימים בבית.

שני בבוקר, השעה שמונה. חיכיתי למטוס שלי עם רוז, בגלל שהיא גרה בניו ג'רזי. אני חסרת סבלנות, אני לא יכולה לשבת במקום. רוז חייכה וידעתי שהיא התגעגעה למשפחה שלה, של תשע נפשות! אמא שלה, אבא שלה, ועוד שישה אחים ואחיות.

ג'ונו התעסק עם ציוד המצלמה שלו וצ'ארלי התבונן בו. ג'ונו בא איתי (לשמחתי) והוא יהיה הצלם שלי השבוע וצ'ארלי בא עם רוז, איזה צירוף מקרים.

קראו לעלות למטוס שלנו ואנחנו מיהרנו למטוס, לא יכולות לחכות ללכת הביתה. אני אוהבת מטוסים, זאת בטח הפעם השניה שאני על אחד אבל הם כל כך כיפים. המראנו, עוזבים את קליפורניה החמה ושטופת השמש מאחור.

ברגע שירדתי מהמטוס ידעתי שאני בבית. היו עננים בשמיים, חלקם אפורים, והטמפרטורה צנחה בכמה מעלות.

מצאתי את דרכי מחוץ לשדה התעופה, ועד מהרה נלכדתי בחיבוק דוב גדול, ידיים קטנות כרוכות מסביב למותניי.

"התגעגעתי אליך כל כך אנני!" אחותי הקטנה אמרה בהתרגשות. לשיער שלה היה ריח של שמפו בריח תפוח ואני הבחנתי שהיא לובשת אחת מהשמלות הישנות שלי. גיחכתי, "גם אני התגעגעתי אליך סופ."

בפינת העין שלי ראיתי את ג'ונו מצלם כל רגע, במיוחד שג'וש בא אלי והביא לי חיבוק גדול וגם דודה רוז. מעט אחר כך, הגיטרה והמזוודה שלי הוכנסו למכונית של דודה רוז ואנחנו נסענו חזרה לביתינו הצנוע.

ג'ונו צילם כמה קטעים בדרך חזרה הביתה, והוא גם צילם קליפ של סופי מהללת את חביאר.

"או מיי גאש, פגשת את חביאר מת'יוס!" היא צווחה מה שגרם לג'ונו לצחוק.

בקרוב הגענו הביתה, הבית האמריקאי הסטנדרטי. הבית שלנו הוא בפרבר נחמד והשכנים שלנו נהדרים בהשוואה לאנשים אחרים. יש לנו מרפסת קטנה מקדימה עם עציצים וקיסוס גדל על המעקה. עץ סתווי היה במרכז החצר שלנו, מכסה את הדשא בעלים צבעוניים, וגדר בצדדים.

היו אנשים פזורים על הכל הדשא בחצר. אנשים שהכרתי מבית ספר; אנשים שאני מכירה ואנשים שאני לא, רובם פשוט אנשים שאני עוברת על ידם במסדרונות וחלקם לא איתי בבית ספר, וכולם החזיקו שלט ענק שהיה כתוב עליו בספריי שחור 'ברוכה הבאה הביתה הנסיכה בל!'

The Search For Cinderella - מתורגםWhere stories live. Discover now