The Search For Cinderella - מתורגם

אפילוג

ארבע שנים לאחר מכן

הלב שלי עמד להתפרץ מהחזה שלי. כל החמצן עזב את הריאות שלי ואני זזתי בלחץ כמו סכיזופרנית. הייתי מלאה באדרנלין.

יכולתי לשמוע את שאגות הקהל ממאחורי הקלעים. אנשים מיהרו מסביבי וג'ו סידרה את המייק אפ שלי במהירות והתיזה ספריי על השיער שלי. זה גרם לאחראי הסאונד פה כמעט לקבל התקף לב מרוב שיעולים. אני לבשתי גופייה לבנה פשוטה וחצאית כותנה לבנה ורפוייה שנגררה על הרצפה מסביבי. היה כל כך הרבה בד, שאפשר לעשות ממנה אוהל. הייתי יחפה כי אני אחליק על החצאית שלי עם עקבים. המקרופון שלי היה מחובר לחצאית שלי והאוזנייה הייתה באוזן שלי. התנשמתי בכבדות וניסיתי להרגע. עד מהרה, יכולתי לשמוע את הקהל מתחיל את הספירה לאחור מעשר, תשע, שמונה... מנהל הבמה הוביל אותי לפלטפורמה מתחת לבמה ואני הרגשתי את עצמי עולה הקהל הגיע לאחד והזרקורים דלקו והאירו עליי.

צעקות, צרחות, ושריקות פרצו ואני הייתי אבודה בטראנס מדהים.

"ערב טוב אמריקה!" צעקתי לתוך המיקרופון, "שלום, ניו יורק!"

הייתי על הבמה בגן מדיסון סקוור, מופיעה בפני כמיליון אנשים. לפה אני שייכת. הלהקה מאחוריי ניגנה את התווים הראשונים והמעריצים השתגעו כשאני שרתי את אחד מהסינגלים שלי, 'Hurricane'.

בחצי הראשון של ההופעה אני רקדתי, אני שרתי, אני הופעתי את החיים שלי בשירים, מתורגמים למוסיקה. התחברתי עם המעריצים. אלה שאני חייבת להם הכל.

אלה החיים שלי. זה מה שאני עושה. זה מה שאני אוהבת.

האדרנלין עדיין מילא אותי כשסגרתי את החלק הראשון של ההופעה בשביל הפסקה. הפלטפורמה ירדה לקרקע וג'ו מיהרה אליי עם מגבות ובקבוקי שתייה. לקחתי בקבוק מים ושתיתי את כולו וניגבתי את הזיעה מגופי לפני שהחלפתי בגדים. לשמלת נשפים שחורה בסגנון סינדרלה עם יהלומים בקו המחשוף. ג'ו עזרה לי לענוד כמה תכשיטים וסידרה מחדש את השיער שלי לבלגן מסודר של תלתלים לפני שמנהל הבמה החל לספור לאחור. עכשיו אני עולה חזרה להופיע על פלטפורמה אבל באמצע הבמה במרכז הזירה ופסנתר כנף לבן עמד מלפני.

הפלטפורמה התחילה לעלות כשג'ו רצה אליי עם נעליים ביד שלה. "אנאבל חכי!"

"אל תדאגי לגבי זה!" צעקתי חזרה אליה לפני שנשטפתי בצעקות ושריקות. התחלתי לנגן את המנגינה העדינה על הפסנתר והזירה דממה כשהמוסיקה השתלטה. הצליל המוכר החזיר אותי לזכרונות של חביאר ושלי מתבטלים ביחד בחדר המוסיקה. השיר שכתבנו ביחד, הדואט שהגיע לאלבום הראשון שלי; Limbs.

כשהצ'לו והכינור הצטרפו לפסנתר התחלתי לשיר.

Take my hand, its all for you

Let me touch your skin

Weave you're fingers with my cold ones

Pull me close to you

הקצב איטי ועולה בהדרגה עד שהפזמון מגיע ואני פותחת את פי, ושרה את לבי לתוך השיר, שופכת את האהבה שלי לחביאר ביחד עם המילים.

And all my limbs are a mess

They're begging for your touch

Wrap me up in your limbs

Hold me in your undying love

מנגינת הפסנתר המשיכה ברכות תחת הצ'לו הדינמי והכינור ואני התכוננתי לשיר את החלק של חביאר.

My feet....

לפני שיכולתי להמשיך קול גברי הופיע משום מקום והזירה פרצה בצרחות חזקות. חזקות יותר ממה שאי פעם שמעתי בכל החיים שלי. ואז ראיתי אותו, חביאר. על הבמה הראשית הולך לכיווני דרך המעבר. המעריצים משני הצדדים הושיטו את ידיהם וניסו להגיע אליו. אבל הוא הסתכל ישר לתוך עיניי כשהוא הלך לכיווני, והמומה, הפסקתי לנגן על הפסנתר אבל הכינור והצ'לו המשיכו לנגן בזמן שחביאר המשיך לשיר.

My feet walks towards your grace

Your heart in your eyes mend my broken limbs

I'll follow your steps as we dance in circles

I'll walk beside you till my legs grow old

ובהרמוניה שרנו ביחד את הפזמון בזמן שנעמדתי לאט ופגשתי אותו באמצע הדרך על הבמה השנייה.

And all my limbs are a mess

They're begging for your touch

Wrap me up in your limbs

Hold me in your undying love

ובקרוב עברנו לגשר, הקולות שלנו מהדהדים ביחד. המילים שלנו מלאות בהבטחות כשאנחנו מסתכלים אחד לשנייה בעיניים.

Love me till I fall asleep

Love me till the sun dies down

Love me till your name is the last on my lips

אנחנו שרים מהר יותר, החלק המהיר של השיר, הקרשנדו, ואז אנחנו נופלים. לפזמון, לאינטימיות שבמילים והמוסיקה, ואנחנו מתאהבים שוב ושוב ושוב,

And all my limbs are a mess

They're begging for your touch

Wrap me up in your limbs

Hold me in your undying love

וכשאנחנו מסיימים לשיר את השורה האחרונה אני מתנשמת בהפתעה כשחביאר כורע ברך. הצעקות החזקות מתגברות כשחביאר מוציא נעל. הנעל שמיהרתי לבמה בלעדיה. ובתוך הנעל הזאת הייתה טבעת זהב פשוטה אבל יפהפיה,עם יהלומים. המוסיקה נמוגה וחביאר מחייך אליי לפני שמקרב את המיקרופון לשפתיו. מסת הצרחות והשריקות ברקע הופכות לרעשי רקע.

"אנאבל קנדי, האם תתני לי את הכבוד ותהיי הסינדרלה שלי לשארית החיים שלי?" הוא שאל, מחזיק את אחת מידיי, הנעל והטבעת בידו השנייה. דמעות זלגו במורד לחיי בעודי מסתכלת על האהבה של החיים שלי.

"כן. כן. כן!" צעקתי וכרכתי את זרועותיי מסביב לצווארו, בטעות מפילה אותו לרצפה. הוא צוחק עליי ונאנח, "בל... אני חושב שהפלתי את הטבעת." אני מרימה את עצמי ממנו ורואה את הטבעת על רצפת הבמה. הוא לוקח אותה במהירות ולוקח את ידי השמאלית, עונד לי את הטבעת. אני רואה את עצמי על המסך הגדול בהסיטריה. הוא מחייך אליי לפני שנתן לקהל את מה שהוא רוצה ונישק אותי עד שלא זכרתי את השם שלי יותר.

"אני אוהב אותך," הוא אמר לי כשהתנתקנו.

"גם אני אוהבת אותך." אני אומרת לפני שתוקפת את שפתיו עם שפתיי שוב.

הסוף!