The Search For Cinderella - מתורגם

פרק 20.

אובססיה עם נסיכות. או אולי לא נסיכות עצמן אלא מלוכה, היררכיה, הסולם החברתי. איך מישהו פשוט נולד בשושלת מסויימת ויש לו סמכות על אומה שלמה. או למישהו יכולה להיות השפעה כל כך גדולה על הסביבה, כמו חביאר, בלי שהוא בכלל יבין את זה.

אבל היום, הוא יום הנסיכות, היום שכולנו נזכה להרגיש כמו נסיכות. בשמלות נשפים גדולות, שיער ואיפור מושלמים, אבל גם נצטרך להתנהג כמו נסיכה. עם נימוסים והליכות מושלמים.

היום אתגר הנימוסים.

התעוררתי בערך בתשע, מנסה להשיג כמה שיותר שינת יופי שאני יכולה, והצלחתי להגיע לסוף ארוחת הבוקר. חלק מהבנות היו כבר מוכנות לארוחת הערב הלילה, שאליה אנחנו צריכות להיות מוכנות בחמש אחרי הצהריים בגלל שהלימוזינה מגיעה בוחצי לקחת אותנו למסעדת שישה כוכבים בקליפורניה.

ג'ו מצאה אותי אוכלת בייקון וביצה ומשכה אותי למעלית למעלה לחדר שלי.

היא הושיבה אותי והתחילה לעבוד. בזמן שהיא סידרה לי את השיער ואיפרה אותי, מה שלקח שעות, צפיתי בבני הנפילים: עיר של עצמות בלפטופ שלי.

השיער שלי נקלע לצמה עדינה ונקשר בגומייה בתחתית. קצוות רופפים של שיער מתולתל מסגרו את פניי וראיתי את ג'ונו שמה פרחים ותכשיטים בגומייה. היא איפרה אותי בזהירות, גורמת לעיניים הכחולות שלי לבלוט. היא שמה לי ליפסטיק אדמדם - סגלגל אחרי שמסגרה את שפתיי בעיפרון לשפתיים. כשהסתכלתי במראה כשהיא סיימה כמעט לא זיהיתי את הילדה. נראיתי כל כך מסתורית, כל כך יפה.

היא מחאה כפיים, גאה בעבודה שלה, וחייכה אליי, "ועכשיו לשמלה."

היא הוציאה תיק שמלות שחור שהסתיר את מה שאני הולכת ללבוש. ג'ו חייכה אליי ואמרה, "אסור לך לראות אתה עד שתלבשי אותה. תסתובבי ותעצמי את העיניים שלך."

העוזרת שלה עזרה לה להפשיט אותי כך שהייתי רק בהלבשה תחתונה ואז הרגשתי את שמלת המשי על גופי, מחבקת גופי בחזה ובמותניים לפני שנפה בגלים אלגנטיים מסביב. הידיים שלי נמשכו לתוך שרוולים קצרים ואני הרגשתי את ג'ו מכפתרת את השמלה מתחתית עמוד השדרה שלי ואז קושרת רצועה מסביב למותניי. לבסוף היא אמרה לי שאני יכולה לפתוח את העיניים שלי.

מצמצתי קצת, ראיתי את ג'ו מסתכלת עליי בגאווה עם דמעות בעינייה, "את נראית נהדר!" היא צחקה. לפני שיכולתי להסתובב היא הושיטה לי זוג נעליי עקב מוזהבות עם רצועות מסביב לקרסול. נעלתי אותן והסתובבתי בשביל להסתכל במראה, לא יכולתי להאמין למראה עיניי.

השמלה הייתה בצבע סגול לילך שהבליטה את העיניים שלי. לחצי העליון של השמלה היתה רקמה זהובה מפורטת לפרטים עם פרחים וגפנים ומקושטת עם מעט נצנצים. במותניים שלי רצועת משי סגולה נקשרה, עם מעט גוון זהב שהתאים אותה לשאר הזמלה. והחצאית פשוט נפלה למטה לרצפה, עם מעט אבקה זהובה ומנצנצת על בד הלילך.