אל תשחרר // don't let go

פרק 2

עיניי נפקחו באיטיות , הסתכלתי על השעה וראיתי ש10 בבוקר
נזכרתי באירועי אתמול שגרמו לי בחילה וניסיתי להדחיק את זה
אבל חשבתי על אותו בחור שהציל אותי
מעניין למה הבנות אמרו שהוא מסוכן הוא לא נראה לי ממש מסוכן..
אבל כן מניאק
חשבתי לעצמי שמחר חוזרים לבית ספר
למרות שאני אהיה בכיתה יב עדיין אין לי כוח לחזור לכל המורים ולראות את כל התלמידים
*שיחה*
״הלו?״
״כבר שכחת ממני״ שמעתי את הקול של אדיר וחייכתי
״למה שאני אשכח ממך״
״כי לא דיברת איתי כבר יומיים״ הוא עשה קול של בכיין
״כולה יומיים יא בכיין , בסדר רוצה להיפגש היום״
״האמת שכן התגעגעתי אלייך קופה״
״גם אני התגעגעתי אלייך״
״אני מציע שנלך לבית קפה בעיר ב12״
״נשמע לי סבבה״
״יופי קבענו״
״טוב אני אדבר איתך ביי״
״ביי״ ניתקתי את הטלפון ולקחתי משהו קטן לאכול והתיישבתי בסלון
שמתי את הסדרה שאני אוהבת וראיתי פרק אחד
הסתכלתי על השעון אחרי שנגמר הפרק שראיתי וראיתי שכבר 11 וחצי
״טוב נלך להתארגן״ אמרתי לעצמי
קמתי מהספה והלכתי לחדר
לקחתי חולצה וגינס והתלבשתי
סידרתי את שיערי קלות ושמתי טיפה אודם
אני לא ממש אוהבת להתאפר , לפעמים אני שמה רק טיפה של אודם
לקחתי את הטלפון שלי וראיתי הודעה
״אני למטה״ זה אדיר
״אני באה״ סימסתי לו חזרה ויצאתי מהבית

נכנסתי לאוטו שלו והתיישבתי לידו
״היי״ הוא חייך אליי וחייכתי אליו חזרה
״היי מה קורה״
״אני בסדר״
הוא נסע ולאחר 5 דק הגענו למסעדה
יצאתי מהמכונית וגם הוא
״מקום לשניים״ הוא אמר למארחת
״מכאן״ היא הובילה אותנו לשולחן של שניים
״תודה״ היא הנהנה והתיישבנו
״נו אז מה קורה איתך״
״כלום לא קורה איתי״
״מה איתך״ הוספתי
״אין כלום גם איתי״ הוא נאנח
הסתכלתי על התפריט וגם הוא
המלצר שלנו הגיע
״מה תרצו להזמין״
״אני אקח פסטה עגבניות תודה״ אמרתי וחייכתי אליו
״גם אני״
״לשתות?״
״קולה״
״אני לא רוצה תודה״ הוא קרץ לעברי והלך
אדיר הסתכל עליי וצחקתי
״אני מבין שהוא בקטע שלך״
״לא יודעת״
הרגשתי עיניים נועצות בי ולא הבנתי מאיפה
אבל התעלמתי מזה
״אז ספר לי מה חדש איתך״ הסתכלתי על אדיר
״אמרתי לך כבר שום דבר לא חדש״ הוא חייך אליי קלות
״נו באמת שום דבר?״
״שום דבר״
המשכנו לדבר על סתם דברים עד שבא האוכל שלנו והתחלנו לאכול
״אתה מבין שמחר חוזרים לבית ספר״
״כן אני יודע״ הוא אמר בקול מיואש
צחקקתי
״לא נורא לפחות זו שנה אחרונה״
״כן לפחות זה״
עדיין הרגשתי שזוג עיניים נועצות בי וזה הציק לי נורא
הסתכלתי סביבי להבין מי מסתכל עליי כל כך הרבה ואם מישהו בכלל מסתכל עליי
עד שעיניי נעצרו על הבחור המסתורי , גל
הוא הסתכל עליי ואני עליו
״היי הכל בסדר?״
״אה כן כן בטח״ האמת שלא ממש די פחדתי מגל הזה , המבט שלו מפחיד אותי
למרות שהוא לא נראה מאוד מסוכן אבל המבט שלו כן הפחיד אותי.
המשכתי לאכול אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על גל
אוי למה אני בכלל חושבת עליו אני חייבת להוציא אותו מהמחשבות שלי
סיימנו לאכול ושילמנו למסעדה
לקחתי את הדברים שלי ויצאנו מהקניון
הלכנו לכיוון המכונית של אדיר , הסתכלתי לאחור מבחינה בגל שעדיין ממשיך להביט בי
מה יש לו ממני? חשבתי שבכלל לא אכפת לו
אולי באמת לא אכפת לו והוא מנסה להציק לי
הסתכלתי על אדיר ונכנסנו למכונית
כל הנסיעה הייתי שקטה , ניסיתי להוציא את המבט של גל מהמחשבות שלי
״היי הכל טוב איתך?״
הסתכלתי עליו
״כן בטח למה שלא יהיה בסדר״
״לא יודע את לא מדברת לא כלום״
״סתם אני עייפה זה הכל״ שיקרתי לו
״הגענו״ נישקתי את אדיר בלחי ויצאתי מהמכונית
הלכתי לכיוון ביתי