עמדתי בכניסה לבית שלו
חושבת אם לדפוק בדלת או לברוח משם
״את מסוגלת ליאן״ לחשתי לעצמי
דפקתי בדלת
״ליאן״ הסתכלתי עליו
״יונתן״ החזקתי את בטני
הוא הסתכל מאחוריי מסתכל על גל
״אני רואה שהשלמתם״ אמר בקול רציני
״כן, אפשר לדבר איתך?״
הוא הנהנן אליי ונכנסנו אל ביתו
״בואו שבו אני אביא לכם משהו לשתות״ הוא הלך למטבח ואני וגל ישבנו בסלון מחכים לו
״אני לא יודעת אם אני מסוגלת״ לחשתי
גל החזיק את ידי
״הכל בסדר , תנשמי עמוק הוא אח שלך הוא יבין אותך ואת יודעת את זה״ הוא לחש לי חזרה
הנהנתי אליו
יונתן התיישב לידנו והסתכל עלינו בחשד
״מה הולך?״
נשמתי עמוק
״זה בסדר״ גל לחש לי
״יונתן אני..״ התחלתי לומר
הוא המשיך להסתכל עליי
״אני בהיריון״ אמרתי בישירות
עיניו נפתחו לרווחה
״מה״ הוא מילמל
לפתע הוא קם
״חסרת אחריות ליאן פשוט חסרת אחריות, איך יכולת להיכנס להיריון בגיל כזה צעיר??״
קמתי גם אני
״אני לא יודעת יונתן , אבל גל לצידי ואנחנו נגדל אותו יחד״ חייכתי בקטנה
הוא נשם עמוק
״לא יכול להיות, לא יכול להיות!״
הוא העיף את הכיסא
נבהלתי מאוד
״חסרת אחריות!״ הוא התקרב וצעק עליי
הדמעות לא איחרו לצאת
יצאתי מהבית וטרקתי את הדלת
קמתי לכיוון יונתן
״אתה אח שלה, אתה לא יכול להתנהג אליה ככה״
״אתה אל תדבר!״ הוא צעק עלי
״אחותך בהיריון, אתה גורם לה ללחץ זה לא בריא בשבילה , אתה אמור לתמוך בה לא לגרום לה לבכות״ אמרתי רציני
הוא שתק
״קח את הזמן לחשוב, אני גם מבין למה אתה כועס״ הנהנתי אליו ויצאתי מהבית
הסתכלתי על ליאן נושמת עמוק ומנגבת את הדמעות שלה
״היי הכל בסדר״ חיבקתי אותה
״איזה זוג יפה״ שמעתי קול הסתכלתי ישר מביט על ליאור
״מה אתה עושה כאן אה??״ ליאן הביטה בו בשוק
״לקחת את אהובתי״
״מי אתה בכלל שתגיד שהיא אהובתך?!״
הוא כיוון אלינו אקדח
״אני קבעתי״ לפתע יונתן יצא החוצה
״יונתן קח את ליאן איתך מהר!״ הוא תפס את ליאן ונכנס הביתה
״מה אתה רוצה אה?? אתה לא מבין עם מי אתה מתעסק!״ התקרבתי אליו והעפתי את האקדח מידו
״אני יודע עם מי אני מתעסק״ הוא חייך לכיווני
החזקתי את חולצתו
״כדאי לך לעזוב אותי״
״תן לי סיבה אחת לעזוב אותך״
״בוא נגיד שליאן לא תרצה לשמוע את מה שאתה מסתיר ממנה״
״על מה אתה מדבר לעזאזל״ צחקתי
״אני בטוח שליאן לא תרצה לשמוע למה הבאת אותה לבית שלך מההתחלה״ הנחתי אותו
״על מה אתה מדבר״
״אתה יודע על מה אני מדבר״ הוא חייך אלי חיוך ערמומי
״אני מפחדת יונתן שהוא יעשה לו משהו תן לי לצאת כבר!״
״לא ליאן נו״ הזזתי אותו ויצאתי במהירות
״גל!״
הסתכלתי עליו מדבר עם ליאור
״על מה אתה מדבר״
״אתה יודע על מה אני מדבר״
״ניצלת אותה , רצית את אבא שלה , אז הפכת אותה לפיתיון הכנסת אותה לבית שלך כדי שאבא שלה יבוא ואז אתה תוכל לתפוס אותו לא ככה גל?״ הסתכלתי על שניהם בשוק
גל לא הוציא מילה
למה הוא לא אומר כלום? זה נכון?
״לא רצית להגן עליה , רצית שהיא תיהיה סביבך רק בגלל אבא שלה, ואני בטוח שרצית גם להשכיב אותה״
התחלתי לדמוע
למה הוא לא אומר כלום?
הלכתי אליהם בריצה
עמדתי מולו
״זה נכון?״ גל הסתכל עליי מבוהל
״ליאן״ הוא השפיל את פניו
נתתי לו סטירה
״לא יכול להיות , לא יכול להיות״ מילמלתי והחזקתי את ראשי חזק
״ליאן חכי״ הוא החזיק את ידי
״עזוב אותי!״
נכנסתי לתוך הבית דומעת
הוא נכנס אחריי
״רצית את אבא שלי? הנה קיבלת אותו! רצית להשכיב אותי ? גם את זה קיבלת! אבל אתה איבדת אותי לנצח!״ זרקתי עליו כריות
״ליאן תפסיקי!״ הוא התקרב אליי
״אני אוהב אותך ליאן בבקשה אל תעשי את זה״
״לא לעשות את זה??? אתה היחיד שעשה את זה!״
הוא תפס את מותני
״את צודקת בכל מה שתגידי אבל אני התאהבתי בך! לא הפסקתי לאהוב אותך!״
״לא אכפת לי אתה ניצלת אותי !״ נתתי לו עוד סטירה
״לך מכאן!״
הוא לא הלך
״לך מכאן!״ צעקתי שוב
״אני לא הולך ליאן! לא הולך״
״היא אמרה לך ללכת״ יונתן אמר
״לך״ הוא אמר שוב
גל הסתכל עליי ואז על יונתן והלך
יבבתי
יונתן התקרב אליי וחיבק אותי חזק
״אני פה״ חיבקתי אותו יותר חזק
הסתכלתי על הדלת ראיתי את גל עומד שם
הוא איבד אותי לנצח
אני בחיים לא אסלח לו על זה
הלב שלי לא רוצה להפסיק לאהוב אותו
אבל המוח שלי אומר לי להפסיק
הפעם גל אני עומדת להקשיב למוח שלי
יונתן התנתק ממני
החזקתי את בטני
״מעכשיו גל יהיה קשור אליי רק בגלל התינוק שלי״
ניגבתי את דמעותיי במהירות ועליתי לחדר
שכבתי על המיטה
הסתכלתי על התקרה
אני לא מסוגלת להישאר פה
ירדתי למטה
״ליאן לאן?״ יונתן שאל אבל התעלמתי ממנו
עשיתי הליכה
עד שהתנגשתי במישהו
״את בסדר?״ הוא שאל
״כן סליחה״
״לא זה בסדר אני האשם פה״ הוא צחק וכך גם אני
״אריאל״
״ליאן״ חייכתי
״את לא נראית טוב במיוחד״
״סיפור ארוך״
הזזתי את שיערי לאחור
״רוצה ללכת ביחד? אני רואה שאת די בודדה״
״זה יהיה נחמד מאוד תודה״
הלכנו יחדיו
דיברנו כל ההליכה שנמשכה לפחות שעה
החלפנו טלפונים וחזרתי לבית
עליתי לחדר וכתבתי ביומן שלי
סגרתי את היומן והלכתי לישון אחרי היום הארוך הזה
YOU ARE READING
אל תשחרר // don't let go
Romance״תעזוב אותי כבר מה אתה לא מבין?״ צרחתי לכיוונו ״אני לא יכול״ הוא הסתכל לי בעיניים ״למה״ ״כי אני מטורף עלייך״ הוא נישק את שפתיי בתשוקה ליאן , בת 17 וחצי , חיה חיים רגילים עד שפגשה את גל , הילד הערס והמופרע ששינה את חייה מקצה לקצה. 16+ מקום #3 ברומ...
