אל תשחרר // don't let go

פרק 5

קמתי שאני במיטתי שיפשפתי את עיניי
קמתי בלי כוחות מהמיטה והלכתי לשטוף פנים
לפחות מחר יום שישי חשבתי לעצמי
לקחתי את הדברים שלי והלכתי למטבח
כנראה יונתן הלך ואני נישארתי עם אבי לבד בבית או שהוא הלך לעבודה , אם יש לו עבודה בכלל
*הודעה*
שירושייי: מחר יש מסיבה אצל נייתן מי באההההה
עדנההה שלי: יואו אימלה אני
אני: אני לא בטוחה
עדנההה שלי: נו פליז ליאןןןן
שירושייי: נו בואי יהיה כיף :)
אני: טוב נו
עדנההה שלי: ישששש
שירושייי: יופי תבואו אלי להתארגן בשבע
אני: טוב
ניתקתי את הווצאפ ויצאתי מהבית לכיוון בית הספר

-בית ספר-
ישבתי במקום שלי ואביב התיישב לידי
״את באה למסיבה מחר״
״כן״
״מגניב גם אני אהיה שם״
חייכתי אליו
שנגמר השיעור יצאתי עם אביב והתחלנו לדבר
הוא בחור ממש נחמד וכיף לדבר איתו , רק שהשם משפחה שלו מהדהד לי בראש
ישבתי עם הבנות ועם אביב ואדיר
הן הסתכלו עליי מבוהלות
״ליאן אפשר לדבר איתך רגע״ שיר אמרה
״בטח בואי״ הלכנו הצידה
״את הרגע הבאת את אביב אביטן לשבת איתנו?״
״אז?״
״זה אח של גל אביטן!״
״אז?״ התחרפנתי קצת, אבל זה שהוא אח שלו לא אומר שהוא כמוהו
״אז?!״
״תרגעי שיר זה שהוא אח שלו זה לא אומר כלום עליו״ היא נאנחה
״תתני לו צ'אנס אולי הוא ההפך מאח שלו״
״אוקיי״
״יופי בואי נחזור לשבת״ חזרנו לשבת ודיברנו בנינו
״אז אתם באים למסיבה אני מבין״ אביב אמר
״כן״ עדן ענתה לו
״מגניב גם אני אהיה ניפגש שם״
חייכתי אליו

-נגמר הלימודים-
לקחתי את התיק שלי ויצאתי לעבודה שלי
״היי חן״
״היי ליאן מה נשמע״
״ברוך השם״
באתי להתחיל לעבוד
אך גל והחבורה שלו שוב נכנסה
המזל שלי פורח היום אני מבינה
גל הסתכל עליי לא הסתכל יותר נכון בהה בי
מה יש לו ממני לעזאזל?
התעלמתי ממנו והמשכתי לעבוד
״ליאן תלכי לשולחן של הבנים״ הבוס אמר לי
פאק.
טוב נו מה שיהיה יהיה
״מה תרצו להזמין״
״אותך״ אחד החברים שלו אמר
גל הסתכל עליו במבט עצבני
״אני לא בתפריט תודה ״
״תביאי לכולנו פסטה תודה״ גל אמר באדישות
הנהנתי לעבריהם והבאתי את ההזמנה לטבח

״מה הבעיות שלך?״ אמרתי לטל
״מה הבעיה, תראה אותה היא שווה כל כך״
הסתכלתי עליו במבט עצבני
״אחי תרגע זה לא כאילו אתם חברים או משהו״ נשכתי את שפתיי מרוב עצבים
״אחי מה יש לך אתה עצבני ככה ״
״כלום״ יצאתי מהחנות
אני לא יודע מה יש לי
לקחתי את הסיגריה שלי מהכיס ושאפתי את האוויר הרעיל לתוכי
למה אכפת לי כל כך ממנה אני משתגע
משהו בה מושך אותי ואני לא מסוגל להפסיק לחשוב עליה
נכנסתי לחנות חזרה שכל החברים לא מבינים מה קורה לי בזמן האחרון העדפתי לא לדבר איתם על זה כי אני גל אביטן שלא מתאהב
ואם הם ישמעו שאני חושב על מישהי , הם יתחרפנו אז אני מעדיף לא לספר
הסתכלתי עליה כמה שהיא יפה אך תמימה
בהיתי בה עובדת עד שהיא באה אלינו והגישה לנו את האוכל
הסתכלתי על כל צעד שהיא עשתה, לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה

גל הסתכל עלי המון וזה גרם לי להרגיש לא בנוח , אני בכלל לא יודעת מה הוא רוצה ממני
למה הוא מסתכל עליי כל כך הרבה
עשיתי משהו? אני מקווה שלא
השעות עברו והעבודה שלי נגמרה סוף סוף
באתי להוריד את הבגדי עבודה שלי שנמצאו על הבגדים שלי עד שלקוח בא
״היי״
״היי״
״אתם פתוחים?״
״לא אנחנו בדיוק באים לסגור״
״מבאס טוב זה בסדר אני אבוא מחר״
לקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהחנות
הרגשתי שעוקבים אחריי והסתובבתי לאחור אבל לא ראיתי אף אחד
זה מוזר
התחלתי ללכת יותר מהר
שמעתי צעדים מאחוריי והגברתי עוד יותר את הצעדים שלי
עד שנפלתי
הבחור תפס אותי וגרר אותי
״תעזוב אותי״
הוא השליך אותי לקיר
מתברר שזה אותו אחד ששאל אם אנחנו פתוחים
״זה נקמה מותק״
״נקמה ? נקמה על מה?״
״אבא שלך מותק חייב לנו יותר מידי כסף״
הוא התקרב ונתן לי כאפה
״פליז״ הוא לא הקשיב לי ונתן לי עוד מכה חזקה
יבבתי
הוא התחיל להרביץ לי חזק ולא ריחם
עד שהוא עזב אותי , יותר נכון הושלך ממני
מישהו אחר הרביץ לו
לא הצלחתי לראות כלום , ראיתי מטושטש
המכות כאבו לי נורא לא הצלחתי לקום
עיניי ניסו להיפתח אך ללא הצלחה הרגשתי אותן נסגרות
״ליאן, ליאן״ שמעתי אותו קורא לי בשם
אך לא יכולתי להחזיק מעמד והתעלפתי

עיניי נפתחו לאט לאט במקום לא מוכר
״איפה אני״
ראשי זז מצד לצד
״בבית שלי״ הסתכלתי על גל מסתכל עליי
קמתי במהירות אך הרגשתי כאב בחזה
ונשענתי חזרה לאחור
״אסור לך לזוז יותר מידי נפגעת״
הוא התיישב לידי
״תודה״ לחשתי לו
הוא לא ענה והמשיך להסתכל עליי
״איך ידעת איפה אני״
״עברתי בסביבה וראיתי״ הנהנתי אליו
״מה אבא שלי עשה״
הוא לא ענה ושתק
״בבקשה הבן אדם הזה הרביץ לי כי הוא רצה נקמה שאבא שלי חייב לו הרבה כסף״ דמעות יצאו ממני במהירות
הוא לא ענה לי ויצא מהחדר
למה הוא לא עונה לי לעזאזל
מה עוללת אבא מה
הוא חזר ובידו כוס מים
״תשתי זה יעזור לך״ קמתי באיטיות ולקחתי ממנו את כוס המים
שתיתי אותו באיטיות
״למה אתה לא עונה לי״
״כי אני לא רוצה שתפגעי ממה שאני הולך להגיד״
״הרגע בחור הרביץ לי בגלל אבא שלי מגיע לי לדעת את האמת!״ הרמתי טיפה את הקול שלי
״תיזהרי ליאן״ הוא אמר בקול רציני
״בסדר לא צריך אל תגיד כלום אבל אתה יודע שמגיע לי לדעת את האמת״ התעצבנתי עליו וניסיתי לקום מהמיטה אך גופי כאב נורא
הוא החזיק אותי כדי שלא אפול
״את יותר מידי חלשה מחר את תלכי הביתה בכל מקרה אין לך בית ספר מחר״
״לא אני רוצה הביתה״
״ליאן״
״את לא יכולה ללכת הביתה במצבך תישארי כאן הלילה״
״לא״
״למה את כל כך עקשנית״ הוא נאנח
ניסיתי לקום שוב אבל נכשלתי
״ליאן״
״אוקי בסדר בסדר אני אחזור מחר אוף״
חזרתי למיטה ושמתי את השמיכה עליי מנסה לא להסתכל על גל
״את באמת עושה את זה עכשיו״ הוא גיחך
״אל תסתכלי בכל מקרה לא אכפת לי״
ברור שלא אכפת לו
היה לי קר וכיסיתי את השמיכה יותר מעליי
לא נרדמתי לא הפסקתי לחשוב על הבחור ועל אבא שלי
מה אבא שלי עולל מה
לפתע גל נכנס שוב
״למה את לא ישנה״
״אני לא מצליחה להירדם״ הוא נאנח
״למה אתה דואג לי כל כך״
הוא לא ענה לי והתקרב אליי
״למה את תמיד מסתבכת ככה אה״
הסתכלתי על עיניו השחורות והאפלות שמשדרות מסתורין ובן אדם שאסור להתעסק איתו
גל היה נראה טוב , יותר מידי טוב אבל הוא מסוכן אסור לי להתחבר אליו יותר מידי
״זו לא אני זה אבא שלי״
״תספר לי מה הוא עשה בבקשה״
״לא ליאן״
״למה?״
״כי אמרתי לא!״ הוא התעצבן ואני נבהלתי
הוא יצא מהחדר בעצבים ואני נישארתי בחדר מנסה להירדם שוב
עד שעיניי נסגרו לאט לאט וסוף סוף נרדמתי