אל תשחרר // don't let go

פרק 10

התעוררתי בחדר אורחים
שמעתי את הטלפון שלי מצלצל ללא הפסקה
נאנחתי בעצבים
״מה?!״
״מה יש לך״ אבא שלי נשמע מהצד השני
״אבא? למה אתה מתקשר בשעה הזאת?״
״שמעתי מה קרה עם רון מזרחי אני בא לבקר אותך״ פאק אסור שהוא יבוא
״אבא אני בסדר״
״אני בא בכל מקרה ביי״ הוא ניתק את הטלפון
פאק אסור שהוא יראה את ליאן
הוא יחשוב שהיא מחלישה אותי וכל מיני שטויות שהוא בטוח יגיד לי
ראיתי שהשעה 7:00 , צריך להעיר את ליאן לבית ספר
נכנסתי לחדר
התקרבתי אליה
״ליאן קומי״ היא נאנחה ולא קמה
״ליאן שבע בבוקר קומי יש בית ספר״
״עוד 5 דק״
העפתי את השמיכה ממנה
״מעצבןןן״ היא צעקה עליי וזרקה עליי את הכרית
״קומי כבר״ צחקתי
״בסדר אני קמה אוף״ יצאתי מהחדר ממשיך להביט בה מבעד לדלת
״אני רואה שאתה מציץ אני צריכה להתלבש״ היא התקרבה אל הדלת וסגרה אותו
נאנחתי קלות ונכנסתי למטבח
הכנתי ארוחת בוקר
״יש פה ריח טוב״ ראיתי את טל מולי
״וואלה״
״תביא תביא תאוכל״
״סתום ותחכה בסבלנות״
״מה אתה מכין״
״פנקייקים״
״יואו אני לא מאמין עליייךךך״ הסתובבתי וראיתי את בר וכפיר עם מבטים רעבים על הפנים שלהם
שמתי את הפנקייקים בצלחת
״בתאבון״ הבנים התיישבו במהירות ולקחו מלא פנקייקים אל הצלחות שלהם
״שמנים״
״סתום״
גיכחתי קלות
״איפה גיא לא התעורר עדיין?״
״לא הוא ישן כמו תינוק״
לחברים שלי יש בית משלהם אבל הם לרוב מתארחים אצלי וישנים אצלי מלא
כבר התרגלתי אליהם
״איפה היא״ טל שאל
״מתארגנת״
״אבא שלי בא לבקר״
כולם היו בשוק
״מה למה״
״הוא שמע על המקרה שהיה לנו עם רון ודאג והוא בא לפה עוד מעט״
״מה עם ליאן״
״אני אסתדר״
״מה ליאן״ הסתכלתי עליה
״כלום בואי שבי״ היא ישבה בכיסא
״יאי פנקייקים״ היא אמרה בקול של ילדה בת 3
״בר״ הוא הסתכל עליי וסימנתי לו לבוא לצד
״אני צריך שתשמור על ליאן שהיא בבית ספר אי אפשר לדעת מה יהיה שם אם משהו קורה אתה מתקשר אליי מיד״
הוא הנהנן אליי
״תודה אחי״ חיבקתי אותו
״ליאן בואי״ בר אמר לה
היא הסתכלה עליי
״זה בסדר לכי איתו הוא ייקח אותך לבית ספר״ היא הנהנה והלכה עם בר

נכנסתי עם בר למכונית
היה בנינו שקט לכל הנסיעה
הסתכלתי על החלון חושבת על כל הדברים שעברתי
עצמתי את עיניי מקווה שהסיוט שאני עוברת עכשיו יגמר בקרוב
״הגענו״
ירדתי מהמכונית
״ליאן״ ראיתי את עדן ושיר מולי מחבקות אותי
״איפה היית אתמול״
״הייתי חולה״ תירצתי מהר
״אוקי״
״יאללה בואו יש שיעור״
הלכנו לכיוון הכיתה נכנסות לתוכה
התיישבתי בכיסא לא מצליחה להפסיק לחשוב על גל , המאפייה , רון
אני חייבת להפסיק
״ליאן הכל בסדר?״ שיר שאלה
״כן כן פשוט אני עייפה״
היא הסתכלה עליי במבט מחשיד
אבל אז התחיל השיעור והיא ירדה מזה

-לאחר השיעור-
יצאתי מהכיתה שלפתע אני רואה את בר מסתכל עלי
התקרבתי אליו ולקחתי אותו הצידה שאף אחד לא יראה אותנו
״למה אתה עוקב אחריי?״
הוא לא ענה
״גל נכון?״ נאנחתי בעצבים
התקשרתי לגל
״ליאן״
״אני לא צריכה שומר ראש! תגיד לבר ללכת הביתה!״
״ליאן תפסיקי״
״לא לא למה שאני אפסיק אני לא צריכה שומר ראש נקודה״
״כן את כן ליאן את בסכנה את צריכה מישהו שישמור עלייך״
ניתקתי את הטלפון
״לך הביתה בר״
״לא״
״אין לא״ יצאתי משם ונאנחתי מעצבים

פתחתי את הדלת מגלה את אבא שלי מולי
הוא לחץ את ידי ונכנס לבית
נכנסנו למשרד שלי שיש לי בבית
״מה רון הזה רוצה ממך ולמה הוא בא לאיים עלייך״
״איימתי עליו שאם הוא לא מחזיר לי את הכסף אז אני אהרוג אותו״
הוא הסתכל עליי במבט מחשיד
״אני יודע מתי אתה משקר לי תגיד לי את האמת גל ובלי שקרים״
״אבא״
״קדימה גל״
״טוב בסדר אבל אל תתחרפן״ אני לא מאמין שאני עומד באמת לעשות את זה
״הבת שלו״
״מה לגביה״
״הבת שלו ברחה ממנו והצעתי לעזור לה והוא בא בשבילה ובגלל זה כל הבלגן״ פיו היה פעור
״הכל בגלל בחורה״ הנהנתי
״גל דיברנו על זה , אהבה מחלישה אותך״
״אין פה אהבה אבא״
״זה לא טוב לעסקים גל! תבין כבר זה רק פוגע בך״
״זו סתם מישהי אבא תפסיק״
הסתכלתי על הדלת
פאק ליאן
היא רצה ישר לחדר
פאק היא שמעה אותי
מה עשיתי לעזאזל מה
״אהבה מחלישה אותך גל ותראה מה זה עשה לך בגלל זה הסתבכת בצרות״
יצאתי מהחדר במהירות
״גל!״ התעלמתי ממנו
ליאן לקחה את החפצים שלה ושמה במזוודה
״ליאן תפסיקי״
החזקתי את ידיה
״אני סתם מישהי נכון״
הסתכלתי עליה בעצב
״לא התכוונתי״
״בטח בטח לא התכוונת אני הרי סתם משחק בשבילך נכון״
״לא!״ היא התעלמה ממני והמשיכה לשים את בגדיה במזוודה
החזקתי את ידיה שתפסיק
״תעזוב אותי״
לא עזבתי אותה וקירבתי אותה אליי
״אני כלום בשבילך תעזוב אותי אני רק מפריעה לך פה״
״לא את לא ליאן״
היא הסתכלה עליי עיניה היו אדומות ודמעות יצאו ממנה
ניגבתי את הדמעות שלה
״בבקשה״
היא התעצבנה עליי והעיפה את הידיים שלי ממנה
היא לקחה את המזוודה ויצאה מהחדר
״את לא יכולה ללכת זה מסוכן בחוץ אבא שלך מחפש אותך״
״כבר לא אכפת לי״
היא יצאה מהבית והמשיכה ללכת מהר
המשכתי לעקוב אחריה לא עוזב אותה לשנייה
״ליאן תעצרי״
״לא!״ היא המשיכה ללכת עד שהיא עצרה

״תעזוב אותי כבר מה אתה לא מבין?״ צרחתי לכיוונו
״אני לא יכול״ הוא הסתכל לי בעיניים
״למה״
״כי אני מטורף עלייך״ הוא נישק את שפתיי בתשוקה
״אתה אומר שאני סתם מישהי ועכשיו אתה מנשק אותי?״
״תעיפי את המחשבה הזאת מהראש שלך את לא סתם מישהי אוקיי? את יותר מסתם מישהי , את גורמת לי להרגיש דברים שאף פעם לא הרגשתי ליאן״ הסתכלתי עליו
״אז למה אמרת את זה״
״בגלל אבא שלי״
״הוא לא רוצה שאני אתאהב בגלל שזה מחליש אותי״
״אלא שטויות״
הוא התקרב אליי
״אל תלכי״
לקחתי את המזוודה והלכתי עם גל חזרה לבית שלו
נכנסתי לביתו ואחר כך לחדר של גל
שמתי את המזוודה בצד
גל הסתכל עליי
״למה נישקת אותי״
״את מטריפה אותי״
הוא הלך מהר לכיווני הרים אותי וזרק אותי למיטה
שמתי את ידיו סביב צווארו מחכה שהוא ינשק אותי
״את יודעת למה לא נישקתי אותך לפני?״
״רציתי שזה יהיה מיוחד״ חייכתי אליו
״זה מספיק טוב״ הוא נישק את שפתיי שוב
העמקתי את הנשיקה
הוא התנתק ממני ועבר לנשק את צווארי
נאנחתי קלות
הוא נישק את הנקודה הרגישה שלי ונאנחתי טיפה יותר חזק
הוא שם לב לזה ומצץ שם
נאנחתי
הוא בא להרים את חולצתי
״גל אנ- אף פעם״
״הבנתי אותך״ הוא החזיר את חולצתי למקומה
הוא קם ממני ובא לצאת מהחדר
״גל אל תלך תישאר איתי בבקשה״
הוא הסתכל עליי
״בסדר״ הוא נכנס איתי למיטה
הוא חיבק אותי
הרגשתי מוגנת איתו
״לילה טוב״
״לילה טוב״