עונה 2 - פרק 39

3.2K 114 28
                                    

״למה את לא אוכלת כלום?״
״כי אני לא רוצה״ התהפכתי לצד השני במיטה
הוא נאנח
״אני יודע שאת עוברת תקופה קשה אבל את חייבת לאכול״ הוא ניסה לקרב אליי את הצלחת
לא הגבתי
״בסדר אל תאכלי לא אכפת לי״
הוא יצא מהחדר
קמתי וראיתי שהמגש עדיין בחדר
העפתי אותו על הרצפה וראיתי את כל הכלים נשברים
החיים שלי היו שקר אחד גדול
האם אני יודעת מי אני בכלל?
ליטפתי את ביטני
״אני מצטערת״ לחשתי
הלכתי לדלת פותחת אותה באיטיות מגלה את רועי מולי
״אני מצטערת אני רוצה לאכול״ לחשתי
רועי התקרב אליי וליטף את שערי ולאחר מכן את פניי באיטיות
הוא תפס את ידי וירדנו למטה
הוא ביקש מהטבחית שלו להכין לי אוכל
היא הסתכלה עליי ברחמים ולאחר מכן הלכה
התיישבתי בכיסא והיא לידי
חשבתי בראשי מה קורה עם גל ויונתן
הם בטח משתגעים
ראיתי את המגש שהטבחיות הגישה שלי והתחלתי לאכול
לא בשבילי , רק בשביל התינוק שלי
רועי הסתכל עליי וניסה להאיץ לי רק מהמבטים שלו
התעלמתי ממנו ואכלתי בקצב שלי
הוא נאנח וישב בסלון

״אתה לא מבין שזה לא מספיק?!!!״ צעקתי על בן
״אני מצטער, אבל אני לא מוצא שום דבר , זה נראה כאילו היא נעלמה״
״היא לא נעלמה!! מה אתה לא מבין?! היא שם מחכה לי!״
בן הרכין ראש
״אני מצטער אני פשוט משתגע״
״הכל בסדר״ היא ניסה לנחם אותי אך ללא הצלחה
אין יום שאני לא חושב עליה ואיפה היא
״הכלב הזה יודע להסתתר״
״גל!!!״ שמעתי צעקה
רצתי מהר לכיוון הסלון
״מה קרה?!״
ראיתי את עדן שוכבת על הרצפה
״עדן?״ נגעתי בכתף שלה
״זה טל אנחנו חייבים לרדת עכשיו למטה!!״
(תפעילו מוזיקה אם אתם רוצים)
כולנו ירדנו למטה
״טל!״ ראיתי אותו שוכב על הרצפה שכל הבטן שלו בדם
החזקתי את ראשו
״תתעורר בבקשה תתעורר״
הוא פתח טיפה את העיניים
״תתקשרו לאמבולנס!״
״תישאר איתי״ עדן לקחה את הגקט שלה ושמה על הבטן של טל
״אל תלך לי״ היא לחשה לו
״איך זה קרה״
״הם אמרו לי שזה הודעה לך שתפסיק לחפש את ליאן כי אם תמשיך עוד אנשים יפגעו״ הוא גימגם אבל הבנתי אותו
״אל תפסיק לחפש אותה גל״ הוא השתעל
הדמעות ביצבצו לי בעיניים
״אל תגיד את זה כאילו אתה עומד ללכת לי״ הוא חייך אליי חיוך קטן
הוא התחיל לעצום את עיניו
״לא אל תעצום אותם״ האמבולנס הגיע ולקח את טל במהירות
עדן ניסתה להיכנס לתוך האמבולנס אך הם לא נתנו לה
״טל!!״
״טל!!!״ הוא התחיל לנסוע
היא הסתובבה אליי
חיבקתי אותה חזק
״בואי הולכים אליו״ נכנסנו למכונית שלי במהירות תוך כדי שכל החברה נכנסו גם כן והתחלנו לנסוע
כשהגענו שאלנו איפה טל נמצא ולאחר מכן חיכינו מחוץ לחדר
״בבקשה שיהיה בסדר״
עדן בכתה בחוזקה
״אל תלך לי בבקשה אל תלך״ היא מילמלה לעצמה שוב ושוב
הרופא יצא מהחדר
הלכנו אליו ושאלנו אותו מה קורה עם טל
הוא ניסה להרגיע אותנו אבל לא הייתי מסוגל
״מה קרה איתו!!״ צעקתי על הרופא
״אני מצטער״ לא
״לאאא״ עדן צרחה
״אני חייב להיכנס !!! תכניס אותי!!!״ ניסיתי להיכנס
״אני מצטער״ הרופא אמר והלך
״טל!!!!״ ירדתי על ברכיי והחזקתי את ראשי
זה לא קורה לי עכשיו
בבקשה תגידו לי שזה סיוט
״גל״ חבריי הסתכלו עליי וניסו להרים אותי
הסתכלתי על שיר מחבקת את עדן והסתכלתי על חבריי הדומעים
״הוא ישלם על כך!!!״
נתתי אגרוף לקיר
בר לקח אותי לאחור וחיבק אותי חזק
שנינו התפרקנו
״הוא ישלם על כך״ לחשתי

הייתי בחדר חושבת לעצמי
הסתכלתי סביבי וזה קצת מוזר שרועי לא פה
זה טוב בשבילי אבל עדיין זה מוזר
התקרבתי אל הדלת
שמעתי אותו מדבר בטלפון
״זהו? הוא מת? אתה בטוח?״
״יופי ככה גל ילמד את הלקח״ מה לעזאזל
״כנראה הבלונדיני הזה לא היה חזק מספיק חחח״ מה
הוא מדבר על טל? בבקשה שזה לא טל וזה מישהו אחר בבקשה
פתחתי את הדלת ורועי הסתכל עליי
״את מי הרגת?״ התקרבתי אליו
״אל תתערבי״
״מי זה״ עיניי ביצבצו
״הבלונדיני זה זה טל?״ גימגמתי
הוא הסתכל עליי ולא ענה
״זה טל״
התרחקתי ממנו לכיוון החדר
״זה טל , זה טל , זה טל״
״ליאן״ רועי התקרב אליי
״זה לא קורה״
״תרגעי״
״הרגת את החבר הכי טוב שלי״
הוא השפיל את פניו
״אתה לא ראוי לי בכלל״ עיניי דמעו
רועי יצא מהחדר
סגרתי את עיניי ופתחתי אותם שוב
״היי ליאן״ הסתכלתי על המיטה רואה את טל ?
״מה?״
״איך״
״ששש״ הוא לחש לי
״בואי שבי״ ישבתי לידו במיטה
״אני יודע שאת לא בסדר״ הסתכלתי עליו
״גילית דברים שלא היית אמורה לגלות״
״אבל ליאן תזכרי תמיד שיש אנשים שתמיד יאהבו אותך״
״איך הלכת ככה ?״ נשמתי עמוק תוך כדי שאני דומעת
״לא מגיע לך למות!״
״לא הלכתי״ הוא אמר עם חיוך
״אני תמיד אאהב אתכם ואתמוך בכם תמיד, ועוד דבר גל בדרך והוא בא בשבילך ליאן״
״אני אוהבת אותך טל״ חיבקתי אותו וסגרתי את עיניי ושפתחתי אותם הוא לא היה שם
״לאן הלכת? אל תלך!״
״בבקשה״ חיבקתי את הכרית
אני לא יכולה לאבד את החבר הכי טוב שלי
אני פשוט לא יכולה
רועי נכנס לחדר
״ליאן״ לא הקשבתי לו
״תעני עכשיו״
הסתובבתי אליו
״מחר יש אורחים חשובים ואת תיהיי איתי כל הערב״ המשכתי להסתכל עליו
״אני אקח את זה כבסדר אדוני״ הסתובבתי חזרה
רק כדי לא לפגוש את פני השטן שלו
הסתכלתי לכיוון החלון רואה את טל מסתכל עלי ומחייך
חיבקתי אותו שוב
אבל הוא נעלם לי בין הידיים.

אל תשחרר // don't let goWhere stories live. Discover now