אל תשחרר // don't let go

עונה 2 - פרק 34

התיישבתי בספה כשהם מדברים בניהם מה לעשות ולא מערבים אותי
אני רוצה שיערבו אותי זה פאקינג אח שלי
התקרבתי אליהם
״נו מה על מה אתם מדברים״ כולם הסתכלו עלי ולא אמרו מילה
״כל מידע שיש על יונתן גם אני רוצה לדעת״ שילבתי את ידיי
״ליאן״ גל נזף בי
״מה ?! זה אח שלי!״ הוא נאנח ותפס את ידי
הוא גרר אותי לחדר וסגר את הדלת
״את לא מתערבת״ הוא עמד מולי
״מזה לא מתערבת ! זה אח שלי ואני רוצה לדעת כל מידע שאתם מוצאים אתם לא יכולים פשוט לשים אותי בצד!״
״את לא מבינה שזה מסוכן מידי״ הוא נאנח
״לא אכפת לי אני רק רוצה למצוא את יונתן״ אמרתי בלחש
הוא תפס את ידי בעדינות
״בסדר נשתף אותך במידע אבל ! יש אבל , אם אנחנו נמצא את המיקום שלו את לא באה איתנו ונשארת כאן!״
הסתכלתי עליו לכמה זמן ולאחר מכן הנהנתי
הוא התקרב אליי ממש קרוב עד ראשינו התנגשו זה בזה
״אני מקווה שהוא בסדר״ אמרתי ויצאתי מהחדר במהירות
נשמתי עמוק
תרגעי ליאן באת לפה בשביל יונתן לא בשביל גל תנשמי
אמרתי לעצמי
״את בסדר?״ טל שאל ונבהלתי
״אלוהים״
״הכל בסדר״ הוא צחק
״אני יודע שזה קשור לגל שאת נראית במצב הזה״
״לא הכל קשור לגל!״ צעקתי
״אוקי אוקי״ הוא הרים ידיים
״אז את נשארת כאן? או הולכת הביתה?״
״אני אלך הביתה אולי יונתן יחזור אני לא יודעת״ הוא הנהנן
״אני אלך עכשיו״
״כבר? תישארי קצת״ הוא התחנן
״אני אחזור מחר״ חייכתי בקטנה
טל ליווה אותי אל הדלת
״ביי״ אמרתי וחיבקתי אותו
״תשמרי על עצמך״
״ברור״ אמרתי והלכתי לכיוון ביתי
נכנסתי הביתה מסדרת את מה שהיה הפוך בבית
ישבתי בספה לאחר מכן מחזיקה את הכרית חזק ובוכה
״תיהיה בסדר יונתן בבקשה״
״בשביל שנינו״ החזקתי את בטני
״אני לא יכולה לשבת סתם ככה אני חייבת לעשות משהו״ אמרתי
״מה אני כבר אעשה, טיפשה״
הסתכלתי על הטלפון שלי מחפשת את השיחות האחרונות שלי עם יונתן
״נראה לאחרונה היום ב7:46״ הקראתי
״לאיפה הוא כבר יכול להעלם״
עליתי לחדרי מסתכלת על החלון
לפתע ראיתי איש המסתכל לכיוון שלי
הוא מסתכל עלי?
לפתע הוא שלף אקדח במהירות והתכופפתי
שמעתי את הזכוכיות נשברות
״אמאאא״ צרחתי
הוא המשיך לירות
ואני ברחתי מהחדר
התקשרתי לגל
״ליאן?״
״בוא מהר מישהו מנסה לרצוח אותי!!״
שמעתי את הדלת מנסה להיפתח
״גל!!!״ צרחתי
״אני בא אני בא תרגעי ליאן תנסי לברוח דרך החלון״
״אני לא יכולה!״ נשארתי קפואה מסתכלת על הדלת
הטלפון נפל לי מהיד
״ליאן! ליאן!״ לרגע אחד התאוששתי
אוקיי חלון
הלכתי מהר לחלון שבסלון
חיפשתי את המפתח
״קדימה קדימה איפה אתה״
״מצאתי״ שמעתי את הדלת עוד שנייה נפתחת
פעלתי מהר
״יש״ הדלת נפתחה
ניסיתי לצאת מהר אך הוא תפס את רגליי
״עזוב אותי!״ ניסיתי לבעוט בו
הוא משך אותי וגרר אותי
״לא!״
הוא התקרב לאוזני
״אם אין לך את הכסף תוך שבוע האח שלך ימות״ ירד לי דמעה
״עזוב אותה!״ גל לקח אותי והפיל אותו על הרצפה
נשארתי שוכבת על הרצפה עם דמעות בעיניים
גל בא אליי והרים אותי הוא שם אותי על הספה
״יו-נתן״ יבבתי
גל תפס את ידי
״איפה הוא אני רוצה אותו אני רוצה אותו איתי הוא לא יכול למות הוא לא״
״ליאן״ גל לחש לי
״אנחנו נמצא אותו״
״לא!!״
״אנחנו לא נמצא אותו!! כי אין לנו מספיק כסף!!״ לקחתי את הצלחת ושברתי אותה על הרצפה
גל הסתכל עליי בהלם
החלקיקים התפזרו על הרצפה
הסתכלתי על ידי וראיתי חתך ומלא דם
ידיי רעדו
״ליאן בואי״ הוא לחש לי
״בואי איתי קדימה״ הוא תפס אותי בעדינות עוקפים את הבחור שעל הרצפה
הוא הוציא ממנו את הז'קט ושם עליי
״קצת קר שלא תתקררי״
ניסיתי לעצור את הדימום
״אל תיגעי נטפל בזה אצלי״
נכנסנו לתוך האוטו
גל התחיל לנסוע
התחלתי לדמוע שוב
גל הסתכל עליי ועצר את הרכב
״למה עצרת״ לחשתי
״אני לא יכול לראות אותך ככה״ הוא החזיק את ידי
״אתה לא חייב לדאוג לי אנחנו לא ביחד יותר״
״אני תמיד אדאג לך, תמיד, גם אם נהיה בנפרד וגם אם נהיה ביחד״ נשמתי עמוק מוחקת את הדמעות
הוא התקרב אלי ומחק את הדמעות שלי
״יונתן יהיה בסדר את מכירה אותו הוא פייטר״ הוא חייך אלי בקטנה
הנהנתי
הוא המשיך לנסוע תוך כדי שהוא ממשיך להחזיק את ידי
״הגענו בואי״ יצאנו מהמכונית
״הפעם אף אחד לא פה״
הוא הוביל אותי למיטה
ישבתי בה
״חכי פה״ ליטפתי את המצעים שעל המיטה
אני חייבת להודות שדי התגעגעתי להיות פה
התגעגעתי לחדר
התגעגעתי לגל
התגעגעתי להכל
הוא חזר
הוא תפס את ידי וטיפל בה
״זה יכאב קצת בסדר?״ הנהנתי אליו
נאנחתי מכאב
״אוקי״ ראשינו היו צמודים שוב
הוא הסתכל לי על הבטן
״הוא גדל קצת אני רואה״ הוא ליטף לי את הבטן
״כן קצת״ הסתכלתי למטה רואה אותו מלטף לי את הבטן
הוא הסתכל עליי מחייך
״את תישארי פה בסדר? שאת והבן שלי תיהיו בטוחים״ הוא הזיז את שיערי לאחור
״אני אמצא את אותו אדם ואני אגרום לו לשלם אני מבטיח לך״ הוא לחש לי
הוא התקרב אליי עוד יותר וגם אני אליו
״ליאן אני מתגעגע אלייך מאוד, אני באמת מצטער על מה שעשיתי לך, לא מגיע לך אותי בכלל, את צודקת מה שעשיתי היה מעשה נורא, את לא חייבת לסלוח לי, אני אפילו לא סולח לעצמי , אבל אני לעולם לא אפסיק לאהוב אותך לעולם לא״ ירד לו דמעה
ירדתי מהמיטה מכופפת אליו
הסתכלתי לתוך עיניו
מנגבת לו את הדמעה
אף פעם לא ראיתי אותו ככה
ליטפתי את שפתיו
ולאחר מכן נישקתי אותו
נשיקה של געגוע, תשוקה, אהבה
נשיקה שאני אולי אתחרט עליה מחר