פרק 25

4K 130 10
                                    

- לאחר שבוע -
חיפשתי אותה
חיפשתי אותה בכל מקום
ניסיתי למצוא קשרים
אנשים
משהו שיכול לעזור לי למצוא אותה
אבל לא
כלום
אני, יונתן, שיר, עדן, כולם ניסו לחפש אותה
היא פשוט נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
״מצאתי משהו בוס״
״מזה״ אמרתי בקול עצבני
״מישהו ראה את פיטר הולך לקנות אוכל או משהו , המוכר אמר לאותו אדם והאדם הזה התקשר אליי והודיע לי״
״תברר לי איפה זה מה הכתובת״
״כן בוס״ הוא יצא מהחדר
״בבקשה תיהיי בסדר ליאן אני לא יודע מה אני אעשה אם את לא״
״מצאתי בוס״
״איפה איפה תגיד לי״ התחננתי אליו
אני רק מחכה כבר לראות אותה
לראות שהיא בסדר
שהיא חיה ונושמת
הוא אמר לי איפה
וישר גייסתי את כולם לאותו החדר
לאחר 5 דק כולם התקבצו בחדר
״איפה היא״ יונתן אמר עם דמעות
״אני יודע איפה היא ואנחנו נשחרר אותה משם״
״פסיכופת״ שיר אמרה
עדן ליטפה את ידה
״נו אז מה אנחנו עושים פה״ טל אמר
״כן בואו נלך״ יונתן אמר
״חכו אי אפשר להיכנס סתם ככה צריך לחשוב על תוכנית״ אמרתי
״באמת״
״כן באמת בר״ הוא נאנח
״מתחילים״ אמרתי וכולם הקשיבו לי

כבר שבוע שאני סובלת
סבלתי כל כך הרבה מכות
אפילו על דברים קטנים שעשיתי
הבן אדם הזה פסיכופת
חולה נפש
קמתי מהמיטה והלכתי להסתכל במראה
שיערי רטוב אחרי מקלחת
גופי כואב
כולי מלאה בסימנים כחולים ואפילו סגולים
לפתע פיטר נכנס
התעלמתי ממנו והמשכתי להסתכל במראה מזדעזעת מהמראה שלי
״ליאן״ הוא אמר בקול נוקשה
הסתובבתי באיטיות אליו
השפלתי את ראשי
הוא התקרב אליי והרים את ראשי
״אל תעשי את זה״
״טוב״ אמרתי בקול חלוש
דמעה יצאה ממני
״מה מה קרה לא עשיתי כלום״
ניגבתי אותה מהר
״זה כלום״ התיישבתי על המיטה
״אפשר לבקש משהו?״ שאלתי בקול חלש
הוא התיישב לידי
״כואב לי מאוד יש לך אולי משהו שייקל לי על הכאב?״
הוא הסתכל עליי במבט אשם
״כן אני אביא״ הוא יצא מהחדר
התכסתי בשמיכה
לאחר 2 דק הוא נכנס ובידו כוס של מים וכדור
הוא היה מולי ושם לי את המים והכדור בשידה
קמתי מהר ולקחתי את זה במהירות
״תודה״ נשכבתי חזרה
הוא הסתכל עליי לכמה רגעים ולאחר מכן יצא מהחדר
הסתכלתי על החדר לכמה זמן עד ששמעתי רעשים
״הצילו הצילו!״ הלכתי לחלון מהר
עדן?
זאת עדן!
חייכתי חיוך גדול
עדן זיהתה אותי וסימנה לי להיות בשקט
״אני צריכה עזרה!״ השומרים הלכו אליה במהרה
יש להם תוכנית
אני שמחה כל כך
סוף סוף הגיע הרגע שאני אשתחרר מהכלא הזה
הסתכלתי על עצמי במראה וחייכתי
״התגעגעתי אלייך גל מאוד״
הדלת נפתחה בעצבים
״את ידעת מזה?״ פיטר שאל
״ידעתי מה״
״מהתוכנית שלו אה??״ הוא תפס את ידי בחוזקה
״מה אתה רוצה לא ידעתי כלום!!!״ צרחתי עליו
הדלת נפתחה
״בוס הם פה״ ראיתי את המבט העצבני של פיטר
הוא נעל את הדלת שלנו
הוא התקרב אליי שוב פעם
הוא החזיק את ידי בחוזקה
״את ידעת משהו נכון?״ ראיתי את הוורידים בידיו
״כואב לי בבקשה״ ניסיתי להשתחרר ממנו
הוא העיף אותי על המיטה
״הפעם זה יהיה אני לא הוא״ לא הבנתי למה הוא התכוון
עד שהוא התחיל להרביץ לי
״תעזוב אותי מפלצת! מפלצת!״ צרחתי עליו
ונתתי לו בעיטות
הוא החזיק את ידי וקשר אותן למיטה
וכך גם עשה עם רגליי
הוא המשיך להרביץ לי עד שהתעלפתי

״איפה היא?!״ צרחתי על אחד השומרים
העפתי אותו על הרצפה
חיפשתי אותה בכל מיני חדרים
עד שמצאתי אותה מעולפת על המיטה
״ליאן?״ התקרבתי אליה
״מה קרה לך מה קרה״ התקרבתי ליד השידה שלה
הסתכלתי עליה וליטפתי את שיערה
הדלת נסגרה בחוזקה
פיטר הסתכל עליי בזעם
״מה עשית לה אה?!״ התעצבנתי
״הנקמה שלי התגשמה״
״מה? על מה אתה מדבר?״
״החברה שלי אתה הרגת אותה״
״עכשיו אתה באמת מדבר שטויות״
כיוונתי אליו אקדח
״אתה גרמת לה לסבול , אני אגרום לך לסבול״
״אתה בטח לא זוכר אותה״
״ספיר אתה לא זוכר את ספיר?״
״אני באמת שלא יודע מי היא״
הוא הסתכל עליי במבט מפוחד
״אתה הרגת אותה אתה הרגת אותה, ובגלל שאתה הרגת אותה אני התעללתי בה״
המשכתי לכוון אליו את האקדח
״בהתחלה לא ידעתי שהיא חברה שלך ורציתי שהיא תתחתן איתי אבל אז שגיליתי שהיא כן החלטתי אתה יודע״
רצתי לכיוונו והתחלתי להרביץ לו
״בן זונה!״ המשכתי להרביץ לו בכל כוחי
״גל גל״ טל הרחיק אותי
כיוונתי אליו את האקדח ויריתי בו בלב
״כלב״ ירקתי עליו
רצתי לליאן חזרה
הרמתי אותה קצת
״בבקשה תתעוררי אל תלכי לי״ הסתכלתי על גופה שהיה מלא בפצעים כחולים וסגולים
״ליאן שלי״ הרמתי אותה כמו כלה
יצאנו משם עוברים את כל השומרים שהיו על הרצפה
כולם נבהלו שראו את ליאן
שמתי אותה באוטו
התחלתי לנסוע לבית החולים
לא דאגתי כי בבית חולים הזה כולם עובדים בשבילי שמה אז לא ישאלו הרבה שאלות
נסעתי במהירות
״גל תאט״ בר אמר
״אין מצב״ נסעתי יותר מהר והגענו לבית החולים תוך 2 דק
מלא רופאים באו אלינו
הרמתי את ליאן
הם לקחו אלונקה ושמתי את ליאן שם
הם גררו אותה מהר לתוך בית החולים
רצתי אחריהם עד שהם לא נתנו לי להיכנס
אלוהים תעשה שליאן תיהיה בסדר
בבקשה

-כעבור שעתיים-
״קח אחי״ ראיתי את יונתן מולי מביא לי כוס קפה
״תודה״ לקחתי את הכוס ושתיתי
״אני יודע שאני ואתה לא מסתדרים כל כך אבל אני מודה על מה שעשית עבורה״
״ואני מצטער שהיא עברה את זה בגלל אבא שלנו ושאנחנו הכנסנו אותך לכל הבלגן הזה״
״אני מודה שעשיתם את זה , הכרתי את אהבה חיי בזכות זה״ חייכתי ולאחר מכן דמעתי
״אני לא מאמין שזה קרה לה״ ניגבתי את הדמעות שלי
יונתן הסתכל עליי בעצב וחיבק אותי לאחר מכן
״היא תיהיה בסדר היא פייטרית״
עדן התיישבה לידי וגם חיבקה אותי
״אני לא יכול בלעדיה״
״זה כמו לאבד חצי נשמה, בחיים שלי לא הייתי ככה היא שינתה אותי הפכתי להיות מישהו אחר אני כבר לא גל אביטן שהייתי פעם״ הם חייכו אליי חיוך קטן ועצוב
וככה כולם חיכו בדממה
שליאן תתעורר ותחזור אלינו

אל תשחרר // don't let goWhere stories live. Discover now