~חלק 4~

393 35 0
                                    

״למה שלא תספר לי איך היה במפגש של לפני הריב?״ היא מציעה ואני מנסה להיזכר מה היה באותה פגישה.
....
הגענו לביתו של נייל ואכלנו ארוחת ערב כולם ביחד.
כל אחד שיתף את האחר במה חדש אצלו לאחרונה.
לא נפגשנו מלא זמן.
כולם כעסו עליי שבגללי לא נפגשנו עד עכשיו בגלל שאני תמיד עסוק, אבל הם לא יודעים שאני מתכנן דברים גדולים לעתיד שלי.
בכל אופן, היה לנו כל כך כיף ותכננו לצאת לקמפינג כמה ימים אחרי, ״אני מקווה שלא אכפת לך ללכלך את אחת מהחליפות שלך.״ ליאם זרק לכיווני בצחוק.
אחרי שהלהקה התפרקה, יצא הצד האמיתי שלי.
תמיד היו מלבישים אותי עם ג'ינסים וחולצות צמודות.
אהבתי את זה, אבל לא כמו שאני אוהב את החליפות גוצ׳י שאני לובש כל הופעה, ״אל תדאג. אני לא אבוא עם אחת מהן.״
״אתה תבוא?״ לואי שאל אותי, ״כן, אני אבוא.״ ראיתי את השמחה בעיניו שאמרתי שאבוא.
גם אני ולואי לא דיברנו הרבה מאוד זמן.
....
״תן לי לעצור אותך שנייה, אוקיי?״ אני מהנהן בהבנה, ״אם אתה ולואי הרגשתם משהו זה לזה, למה הפסקתם לדבר?״
״בגלל הריב,״ אני מסביר, ״את אמרת לחזור כמה חודשים לפני.״
״אוקיי, תמשיך.״
....
כמה ימים לאחר מכן, יצאנו לקמפינג שתכננו.
קמפינג של יומיים..
....
״אני מתנצלת שאני עוצרת אותך שוב.״ היא מתנצלת, ״אמרת שהריב שלכם היה בקמפינג נכון?״
״נכון. אבל לא בקמפינג הזה.״ אני מבהיר, ״יצאתם לעוד אחד?״ אני מהנהן, ״אוקיי, אני מתנצלת. תמשיך.״ אני מחייך אליה וממשיך לספר.
....
נתנו ללואי להרכיב את האוהלים כי הוא טוב בהרכבת אוהלים ובינתיים ליאם הדליק את המדורה.
לאחר שהכל הוקם ישבנו סביב המדורה,
צלינו מרשמלואים ושרנו תוך כדי שנייל ניגן לנו בגיטרה.
ליאם ונייל ישנו יחד באוהל ואני ולואי לבד.
לואי מדבר מתוך שינה ואין שום מצב שאני אצליח להירדם איתו.
הלכנו לישון מאוחר, בשעה רבע ל4 לפנות בוקר.
בבוקר כשקמתי ראיתי את לואי לצידי.
נבהלתי כשראיתי אותו ומרוב בהלה צעקתי.
גם הוא התעורר בבהלה, ״מה קרה?!״ הוא התעורר בבת אחת, ״מ-מה אתה עושה פ-פה?״
״א-אני לא יודע. כנראה שוב הלכתי מתוך שינה.״ הוא התנצל והחזיר את ראשו לכרית, ״לואי?״
״מממ..?״ הוא אמר בקול ישנוני, ״אתה נשאר פה?״
״כן. אין לי כוח לקום.״ לקחתי את השמיכה שלי ועברתי לאוהל שלו.
ראיתי איך הוא הרים את ראשו כשיצאתי.
בלילה השני קרה אותו דבר, ראיתי אותו לצידי אבל הפעם לא קמתי ישר.
נשמתי קצת את ריחו ואז הלכתי לאוהל האחר.
הצצתי עליו מחוץ לאוהל וראיתי אותו מרים את ראשו לרגע ואת האכזבה בפניו..

Always you ~Larry stylinson~Where stories live. Discover now