Always you ~Larry stylinson~

~חלק 24~

אני נכנס לקליניקה של ורוניקה מחויך.
החיוך לא יורד.
״שלום לך.״ היא מחייכת, ״שלום גם לך.״ אני ממשיך לחייך, ״מישהו פה במצב רוח טוב.״
״מצב רוח מצויין!״ אני מתיישב בכורסא שמולה, ״באמת?״
״וואו אין לך מושג אפילו כמה.״
״תספר לי.״ היא מבקשת, ״אני ולואי ביחד.. אני מרגיש כל כך מאושר ושלם.״
״אני כל כך שמחה בשבילכם.״ היא ממשיכה לחייך, ״ורוניקה אני באמת רוצה להודות לך. אם לא את, סביר להניח שלא היינו נפגשים כאן.״
״איך אני קשורה לזה?״ היא צוחקת, ״עזרת לי להבין שאני עדיין אוהב אותו ולא יכול לחיות בלעדיו. למרות שתמיד ידעתי את זה אבל את עזרת לי להתמודד עם החרדה הזאת של: מה יקרה שאראה אותו.״
״אני שמחה שהצלחתי לעזור.״
״אני אזמין אותך לחתונה שלנו.״ היא צוחקת, ״סגור.״
״אני באמת מודה לך.. מכל הלב.״
״אני יודעת, הארי. אתה לא צריך להוסיף כלום.״
היא מבטלת את דבריי, ״אתה רוצה לספר לי איך היה לך לחזור לקשר עם לואי?״
״פחדתי להתקדם יותר מידי מהר. פחדתי לנשק אותו קודם, לחבק אותו, אפילו פחדתי להציע לו לבוא איתי ועם הבנים לבר אז פשוט תירצתי שזו חגיגה עבור זה שחזרנו לקשר והוא פשוט גרם לזה להתקדם.״
״ואיך בכל זאת הפכת לזוג?״
״זה התחיל בזה שהוא נישק אותי סוג של בטעות. כלומר, לא בטעות. הייתה מישהי שהתחילה לנשק אותי כשהיינו בבר, אקסית שלי. אני הייתי שיכור ולא יכלתי להזיז אותה ממני, לואי פשוט בא ואמר לה שאני חבר שלו ונישק אותי כדי שתעוף ממני.״
״ומאז אתם יחד?״
״כן. אחרי זה הוא ישן איתי ובבוקר שקמנו.. זה בעצם היום.״
״אהה.. אז אתם ממש טריים בזוגיות.״ היא צוחקת, ״כן.. אפשר להגיד. יש לך טיפים לאיך לגרום לזה לעבוד כמו שצריך?״ אני מצביע על טבעת הנישואין שיש סביב לאצבע שלה, ״אל תוותרו זה על זה בחיים. יש ביניכם אהבה טהורה ומדהימה שזכיתי להכיר רק דרך סיפורים שלכם וטיפולים איתכם.״
״אני לא אוותר עליו.. בחיים.״
״תזכור דבר אחד..״ אני מביט בה, ״החיים לא צפויים.״
״אחרי ההיפנוזה שעשית לי אני לא אופתע מכלום. ובמיוחד אחרי שנתקעתי במוות תוך כדי טראנס.״
היא צוחקת, ״אתה לא יכול לדעת לאן החיים יובילו אותך ומה יקרה איתך.״
״את צודקת..״
״בכל אופן, הארי. אני רואה שאתה כבר לא צריך אותי. אם יום יבוא ותיקלע לאיזשהו מצב שאין לך עם מי לדבר, אני פה.״
״אני יודע, תודה.״ אני קם מהכורסא, ״אני יכול לחבק אותך?״
״כן.״
היא קמה לחבק אותי, ״שוב תודה.״
״הארי..-״
״אני יודע. זאת העבודה שלך.״ אני משלים אותה,
״נכון.״
אני נפרד ממנה בפעם האחרונה וחוזר הביתה לגבר שלי.