>חלק 21~

302 30 7
                                    

אני קם בבוקר עם האנגאובר רציני.
אני נבהל כשאני שם לב שלואי לא לצידי.
אני מתחיל להתנשם בכבדות, אין לי מושג למה.
לואי יוצא מחדר האמבטיה ואני נרגע בבת אחת.
הקלה מתפשטת בליבי.
״מה קרה?״ הוא שואל בדאגה, ״חשבתי שהלכת!״ אני משליך עליו כרית, ״בחיים לא.״ הוא עולה על המיטה ומנשק אותי, ״פאק זה מוזר!״ אני אומר, ״מה מוזר?״
״עד לפני כמה ימים לא דיברנו בכלל. והיום..״ אני מלטף את פניו, ״היום אני מרגיש שלם איתך.״
״אתה יודע מתי תרגיש שלם באמת?״ הוא מרים לי גבה וחיוך שובב עולה על פניו, ״מתי?״
״כשאני אהיה בתוכך..״ הוא מוסיף קריצה והולך.
אני נשאר קפוא למשך כמה שניות ואז מתנער בבת אחת.
לא חשבתי שזה יגיע ממנו הצעד הזה ואני נמנעתי מלדבר על מין איתו.
אני מתנער שוב פעם וקם לשטוף פנים.
לואי בפנים, נשען על כיור האמבטיה ומסתכל עליי שוטף פנים.
״למה אתה מסתכל עליי ככה?״ אני לא מצליח להוריד את החיוך, ״אלה דברים שתמיד הייתי חולם עליהם: אני ואתה קמים בבוקר, אני ואתה מתנשקים בבוקר, אני מסתכל עליך כשאתה שוטף פנים, אני ואתה מכינים ארוחת בוקר ואוכלים ביחד..״
״בקיצור דמיינת את החיים שלנו ביחד.״
״כן.״ הוא עונה בקצרה, ״אתה לא דמיינת את החיים שלנו ביחד?״
״ברור שכן. דמיינתי על איך אני מציע לך נישואים.״ אני מודה, ״אתה יודע שאני זה שצריך להציע לך
״נכון אבל אם זה יהיה תלוי בך, אז כנראה שאצטרך לחכות עוד 4 שנים.״ הוא מחייך, ״אתה לא תחכה הרבה.. אבל אני לא אמהר בקשר.״
״רגע רגע.. זה.. אומר ש.. אנחנו ביחד? ז-זוג?״
״התחלת להילחץ?״ הוא מתקדם אליי צעד, ״ל-לא.. למען האמת לא.״
הוא צוחק, ״שקרן.. אני יודע שאתה נלחץ ובגלל זה אני לא ממהר.״ הוא מלטף את פניי.
זרמים תוקפים את כל גופי ואני מגיב ישר.
אני תופס את גופו ומקרב אותו אליי.
המצח שלי דבוק לשלו ואני מרגיש שאני כבר מת לנשק אותו.
״אני צריך ללכת הארי.״ הוא עוצר אותי שנייה לפני ששפתינו נפגשות, ״לואי לא עכשיו. אל תגיד לי שאתה צריך ללכת עכשיו.״ אני אומר קצת בכעס.
אני מתחיל לנשק אותו אבל הוא עוצר אותי, ״אני חייב ללכת.. יש לי פגישה.״
אני משפשף את העיניים, ״אני צריך אותך, אוקיי? אני ממש פאקינג צריך אותך.״
״כשאני אגיע אני אדאג לעשות לך גוד טיים.״ הוא קורץ לי, ״אוף טוב.. כמה זמן הפגישה?״
״שעתיים בערך.״
״שעתיים?! זה מלא זמן.״
״זה כלום זמן.. זה רק שעתיים.״
״טוב נו.. חיכיתי 4 שנים, מה זה עוד שעתיים?״
״אתה מתבלבל. אני זה שחיכה לך כל הזמן הזה.״
״חיכינו ביחד.״ אני מנשק אותו עוד נשיקה קצרה ונותן לו ללכת.

Always you ~Larry stylinson~Where stories live. Discover now