״מה הוא אמר לך?״ אני שואל את ליאם כשהוא מגיע אליי הביתה, ״כלום. לואי לא מרבה לדבר על דברים שמכאיבים לו.״
״אבל כואב לו. הוא לא צריך להגיד כלום כדי שיראו שכואב לו.״
״אתה צודק.״
״מה אני יכול לעשות? לא רוצה לאבד אותו.״
״זה שאתה לא רוצה לאבד אותו מראה שהוא כן חשוב לך.״
״ברור שהוא חשוב לי. ורוניקה אומרת שלפני התאונה הייתי מדבר איתה עליו הרבה.״
״לא רק איתה היית מדבר עליו.״
״גם איתך?״
״כל הזמן הזה שלא דיברתם, לא הפסקת לדבר איתי עליו ועל דברים מדהימים שהוא עשה השנה.״
״מה אני יכול לעשות?״
״תן לו זמן. כמו שאמרת שאתה צריך זמן, גם הוא צריך.״
״מה הכוונה בלתת לו זמן?״
״למה אתה התכוונת שאמרת שאתה צריך שהוא יתן לך זמן?״
״זמן להיזכר.״
״אז גם הוא צריך זמן להיזכר בהארי שלפני התאונה. ההארי של אחרי התאונה זה הארי אחר. הוא לא מכיר אותך..״
״כמה זמן אני צריך לתת לו?״
״כמה זמן שאתה רוצה שהוא יתן לך.״
״אבל אני עדיין רוצה אותו בחיים שלי.״
״אני בטוח שהוא גם רוצה, אבל לא ככה. זה יכאיב לו יותר.״
״אז פשוט.. שנתרחק?״
״זה לא בדיוק להתרחק. זה קצת להבין איפה אתם נמצאים ומה אתם עומדים לעשות.״
YOU ARE READING
Always you ~Larry stylinson~
Fanfiction״הוא היה חייב לחזור לחיים שלי?!״ הוא צועק, ״הוא לא חזר לחיים שלך. אתה פשוט ראית אותו אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו. זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור לשם.״ ״מספיק שראיתי אותו פעם אחת. עכשיו אני יודע שלא אוכל להוציא אותו מהראש.״ אזהרה! הפאנפיק עלול להכיל:...
