פאק.. בחיים לא הרגשתי לחוץ כל כך.
״הארי, איך אתה?״ נייל נכנס לחדר שבו התארגנתי, ״לחוץ ממש.״ הוא מחייך, ״ברור שתהיה לחוץ. דיברתי עם ליאם מקודם, לואי לא הצליח להירדם כל הלילה מרוב לחץ.״
״זה לא כאילו אני הצלחתי להירדם.״
״ישנת שעתיים..״
״אתה מודע לזה שאתה נרדמת איך שהגענו למלון?״
״כן, כן. אני מודע.״
״הנדרים שלי אצלך?״
״יאפ.״ הוא מכניס את ידו לכיס הפנימי של החליפה שלו, ״בבקשה. אתה רואה? עוד לא נכשלתי בתור שושבין.״
אני צוחק, ״אף פעם לא חשבתי שתיכשל.״
״אתה רוצה לעשות על זה חזרה?״
״לא. אני בסדר.״
״אוקיי.. אז שנצא.״
אני נושם נשימה עמוקה לתוך ריאותיי, ״קדימה.״
לפני שאנחנו נוסעים לכנסיה, אני מבקש מנייל לנסוע לים.
אני חייב להירגע קצת.
נייל נוסע לכנסיה כי הוא צריך להיות שם לפניי.
ואני בדרכי לים.
אל תדאגו.. אני לא אברח.
למרות שחשבתי כן לברוח מהלחץ.
אני נושם עמוק את האוויר לתוך ריאותיי.
״הארי?״ אני שומע קול ומסתובב, ״היי..״ אני מחייך, ״מה אתה עושה פה?״ היא שואלת מבולבלת בגלל שאני עם חליפה.
פאק שכחתי כמה יפה היא.
היא מסוג הבנות שמסוגלות להעביר צד את האלה שיצאו מהארון.
אבל אני של לואי.
״מה שלומך?״ אני שואל בנחמדות, ״אני בסדר. איך אתה?״
״אני.. מתחתן היום.״
״לא נכון!״ היא מופתעת, ״אומייגאד אני כל כך שמחה בשבילך.״
״תודה.״ אני ממשיך לחייך, ״אני יכולה לחבק אותך? או שהיא תקנא.״
״זה ״הוא״.״ אני מתקן אותה, ״הוא לא יקנא.״ אני מחבק אותה, ״אז.. מי זה ״הוא״? אם תגיד לי שזה לא לואי טומלינסון, זה שהיה איתך בלהקה, אני אפסיק להאמין באהבה.״ אני צוחק, ״זה בדיוק הוא.״
״אוי אלוהים, אני כל כך שמחה! נשבעת.״
״תודה קייט. מה איתך ועם החבר שלך?״
״לא מדהים, האמת.״
״קרה משהו?״ אני מתעניין, ״אני תפסתי אותו בוגד בי.
אני הייתי בתצוגת אופנה וכשחזרתי..״
״אוי, אני כל כך מצטער. לפני כמה זמן זה קרה?״
״לפני כמה ימים.״
אנחנו ממשיכים לדבר עוד קצת.
״אני ממש צריך לזוז, קייט.״
״אין בעיה,״ היא מחייכת, ״מלא מזל טוב.״
״תודה. ואל תדאגי.. יהיה טוב. אם הוא בגד בך, אז הוא עיוור כי הוא לא רואה מה עומד מולו.״
אני מחבק אותה ונושק לה נשיקה בלחי והיא מסיטה את ראשה במהירות.
שפתינו נפגשות והיא ממשיכה לנשק אותי.
אני מזיז אותה ממני, ״מה את עושה?״
״אני מצטערת. פאק.. אני כל כך מצטערת. אתה פשוט כל כך נחמד אליי.. תמיד היית.״
״זה בסדר, קייט. אני צריך ללכת.״
״אתה חייב ללכת?״ אני מסתכל עליה מופתע מהשאלה שלה, ״אממ.. כן, קצת. זו החתונה שלי.״
״אוף.. אוקיי.״
אני לא אומר לה שום דבר נוסף ונוסע במהירות לכנסיה.
YOU ARE READING
Always you ~Larry stylinson~
Fanfiction״הוא היה חייב לחזור לחיים שלי?!״ הוא צועק, ״הוא לא חזר לחיים שלך. אתה פשוט ראית אותו אחרי הרבה זמן שלא ראית אותו. זה לא אומר שהוא מתכוון לחזור לשם.״ ״מספיק שראיתי אותו פעם אחת. עכשיו אני יודע שלא אוכל להוציא אותו מהראש.״ אזהרה! הפאנפיק עלול להכיל:...
