~חלק 54~

250 22 7
                                    

במשך שבועיים אני ישן אצל ליאם בטענה שאני לא אכנס שוב לדיכאון. למרות שאני אמרתי לו שזה לא היה דיכאון, זה פשוט היה.. לא יודע מה זה היה אבל דיכאון זה לא היה.
אני קם, שוטף פנים ומצחצח שיניים, מחליף בגדים ויורד לקומה למטה.
״בוקר טוב.״ ליאם אומר ואני מתיישב בכיסא מולו, ״בוקר טוב. ממתי אתה ער?״
״התעוררתי לפני שעתיים. קפה?״
״כן, תודה.״
דפיקה בדלת קוטעת את שיחתנו, ״פתוח.״ ליאם קורא.
ליבי החסיר פעימה לרגע, אבל שידרתי שלווה.
״בוקר טוב.״ הוא אומר כשהוא נכנס.
״בוקר טוב, לו. להכין לך קפה?״ ליאם שואל, ״לא, לא. אני רק באתי.. ל.. למסור לך. כלומר, לכם, שהחתונה תתקיים השבוע.״ הוא מתקרב אליי, ״הארי, אני מאוד רוצה שתהיה שם. יש לך חלק גדול בחיים שלי, וזה לא כדי שתקנא או משהו כזה. אתה חשוב לי לא משנה מה יקרה. אם לא תבוא-״
״אני אבוא.״ אני קוטע אותו, ״אני באמת אהיה כל כך שמח אם אראה אותך שוב.״
״האמת.. שדי הייתי נפגע אם לא היית מזמין אותי. אנחנו הרבה יותר מאקסים.״
״אני מסכים איתך לגמרי.״
״זה לא יהיה מוזר לטוני שאהיה שם? בכל זאת.. האהבה הראשונה שלך.״ אני אומר בטון מתחכם, ״לא. זה לא יפריע לו.״
״אני מקווה.״
״אתה יכול לתת יותר פרטים?״ ליאם מבקש, ״אין יותר מידי פרטים. זה יתקיים השבוע, בשעות הערב.. וזהו. אני אשלח לכם את המיקום בהמשך. זאת לא הולכת להיות חתונה גדולה, משהו מצומצם בחוץ, לא בתוך אולם.״
ליאם מביט בו ואז מחזיר את מבטו ללואי, ״אוקיי. תשלח לי את המיקום.״
״אין בעיה. קדימה, אני זז. נתראה.״
אנחנו נפרדים ממנו והוא הולך.
״אתה באמת מתכוון ללכת?״ ליאם שואל אותי ברגע שלואי יוצא, ״כן. תפסיקו לשאול אותי את זה כבר.״
״אוקיי, אוקיי.״
״אתה תסיע אותי?״
״לאן? לחתונה? כן למה בטח.״
״אני צריך לקנות חליפה..״ אני נזכר.
״החליפות של גוצ׳י לא מספיק טובות?״ הוא צוחק, ״אלה לא חליפות שמתאימות לחתונה של האקס.״ אני מתגונן, ״בוא. אני אביא לך חליפה.״
אנחנו עולים לקומה למעלה והוא נותן לי למדוד כמה חליפות.
אחת אפורה, אחת כחולה, אחת שחורה, אחת חומה ויש אחת ירוקה..
אני בוחר את הכחולה הכהה.
היא יושבת עליי יפה, ״מה עם האפורה?״
״לא יודע.. פתאום לא בא לי ללכת בכלל.״
״אתה זה שאמר שאתה הרבה יותר בוגר ממה שהוא חושב.״
״נכון, אבל-״
״אבל מה? אתה צודק. אתם תמיד תהיו יותר מסתם אקסים. תלבש את החליפה הכחולה או האפורה ותלך לחתונה הזאת!״ הוא קצת מרים את קולו, ״אז
האפורה?״
״לא. תנסה את הירוקה.״
אני מנסה אותה, ״עזוב, תלבש את השחורה.״
אני מגלגל עיניים ומודד גם אותה, ״אותה.״ הוא קובע,
״כן..? לא יודע..״
״אתה לובש אותה וזהו.״
״אוקיי..״

(כדי שתצליחו לדמיין יותר טוב😉)

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

(כדי שתצליחו לדמיין יותר טוב😉)

Always you ~Larry stylinson~Where stories live. Discover now