Chosen wolf

Part 1

פוב לואי:

״הסיום לימודים אתמול היה מדהים, את לא חושבת?״ התיישבתי ליד אלינור על הספה של ביתי.
״כן! היה כל כך מדהים...״ היא אמרה בחיוך ושלחתי אליה חיוך.
״לולו! מתי אתם יוצאים?״
״ממש עכשיו אמא!״ אמרתי ונעמדתי.

אני לוקח את אלינור לליקוי החמה, משהו שקורה כל ארבע שנים, וזה משהו נפלא לדעתי, משהו יפה לראות עם הבת זוג שלך, וגם מאד רומנטי.
היא לקחה את התיק הורוד שלה ויצאה בחיוך.
לוטי בדיוק יצאה מהחדר שלה לפני שיצאנו.
״ביי לוטי!״ אלינור אמרה לה אבל לוטי לא ענתה, משום מה היא ממש לא מחבבת את אלינור, לצערי.

עלינו למכונית שלי והיא חייכה אליי, אנחנו נוסעים ליער, היא קצת חוששת אבל אין לה ממה, זה לא כיאלו חיה תתטרוף אותנו, זה יער שמור.
חניתי את המכונית ליד השטח הפתוח ויצאנו מהמכונית.
״זה אמור לקרות עוד עשר דקות אל״ אמרתי בהתרגשות והיא שילבה את ידה בידי.
חייכתי חיוך קטן וצעדנו לעבר היער.

התקרבנו לאבן גדולה שנראת מקום טוב לישיבה, התיישבנו והיא הניחה את תיקה לידה.
היא שילבה את ידה בידי וחייכה אליי.
הבטנו בירח וראיתי את האור הזוהר מסביב לירח, הכל היה חשוך חוץ מהאור הזה.

זה כל כך יפה, בחיים לא ראיתי משהו יפה יותר מזה...
שמעתי קול מאחורי אבל לא הסתובבתי, אני הרי יודע שאין כאן כלום, אז המשכתי להביט בירח.

בלי שום אזהרה הרגשתי שמשהו חורט לי את העור.
צווחה נפלטה מפי ואחזתי בידי.
״אלוהים! לואי אתה בסדר?״ אלינור שאלה בדאגה והניחה את ידה על שלי.
והעפתי את ידה ונשכתי את שפתיי.

הרגשתי כיאלו גופי בוער, אני לא יודע מה קורה לי כרגע אבל כיאלו משהו משתלט עליי, הרגשתי את הראש שלי כמעט מתפוצץ מרוב כאב ושיניי חרקו.
״לואי..״ אלינור התרחקה קצת ואחזתי בראשי חזק.
צרחה כאובה נפלטה מפי ולאחר רגע הרגשתי שליו שוב.
״מה לעזעאל...״ פלטתי אנחה והבטתי בגופי, הכל אותו דבר, אז מה לעזעאל קרה?
״לואי אתה בסדר? מה קרה??״ אלינור שאלה בדאגה ובלעתי את רוקי.

״שום דבר, אני חושב שנשרטתי או משהו...״ אמרתי מבולבל.
״אני חושב שכדאי שנחזור...״ אמרתי ואלינור הביטה בי מבואסת.
״אבל הליקוי-״
״אלינור״
״אוקי אוקי...״ היא אמרה וחזרנו למכונית, כל הנסיעה הרגשתי כל כך מוזר, מן זרמים בגופי שלא יכולתי להסביר.

הורדתי את אלינור בביתה ולא אמרתי דבר, היא יצאה והמשכתי לביתי.
אבל באמצע הנסיעה הרגשתי צורך לעצור ליד היער שהיינו בו, וכך עשיתי.
עצרתי בצד ויצאתי.
שמעתי את העלים היבשים נמחצים מתחת לרגליי ושהבטתי בידי, ראיתי דם קרוש מעוצב על ידי, שלוש שריטות ארוכות ועמוקות על ידי.

״לעזעאל זה נראה כל כך-״
״טוב אה? לפחות עשיתי שלוש ולא ארבע״ שמעתי קול צרוד מולי וליבי התחיל לפעום.
״מה-מי-מה אתה?! מי אתה?!״ צעקתי ואחזתי בידי אבל לא שמעתי דבר.
״אני שמעתי אותך מדבר אל תעשה אותי משוגע!״ אמרתי בקול רם ומנסה להיות מאיים.
״אני לא עושה אותך משוגע ילדון..״ שמעתי את הקול הצרוד מתחזק וראיתי עיינים אדומות בוהקות מהחשיכה ומתקרבות אליי, גוף גדול וחזק התגלה אליי,
העיינים האדומות נעלמו ועיינים ירוקות התגלו.