Part 24

461 47 82
                                    

פוב לואי:

התועררתי בערך בחמש, ישנו הרבה זמן, ראיתי את הארי עם שפתיו פתוחות ועדיין ישן , גרם לי לגחך.
נישקתי את לסתו והוא התוערר באיטיות , הוא הביט בפניי וחיוך עלה על שפתיו, גורם לי לקבל זרם אנדרנלין לגופי.

״צהריים טובים וויליאם״ הוא לחש וקולו היה צרוד.
באתי לנשק את שפתיו ולפתע שמעתי צעדים לחדרנו ומיהרתי לעטוף את עצמי בשמיכה.
״הארי את- מה המזדיין הזה עושה כאן?״ זאין שאל ובלעתי את רוקי, שכחתי שהוא עדיין שונא אותי.
״מספיק זאין״ הארי אמר בכעס וזאין גילגל את עיניו ואז צחק.
״מדהים שאתה מוכן לחזור לאנשים שהכי רעים בשבילך״ הוא אמר וזה כן פגע בי, אבל אני טוב להארי, הארי אמר שאני טוב לו.
״אתה לא פאקינג יודע מה טוב לי ומה לא״ הוא אמר והתיישב, חלקו העליון נחשף והשמיכה ירדה ממנו, לא רציתי שיראו אותו ככה ברבים, אבל זה רק זאין, אז אני מניח שזה בסדד.
״אני אולי לא, אבל אני יודע שבן אדם שגורם לך פאקינג-״
״הוא לא !! אתה חתיכת מזדיין אתה יודע?! אני הייתי שיכור ופגוע זה לא משנה מי פאקינג היה פוגע בי אני הייתי רוצה לעשות את זה! אולי זה בכלל אשמתך?! שהיה לנו שתייה בבית, כי אתה יודע שאני לא שותה בדיוק מהסיבות האלה, אה??״
זאין שתק והמשכתי להביט בהם , הם מדברים עליי כיאלו אני לא כאן.
״אני יכול להפיל את זה על מי שאני ארצה, וככה גם אתה, זה לא אשמת אף אחד, זה אשמתי שבחרתי לשתות, זה לא אשמתו שהייתי פגוע, עכשיו אל פאקינג תתערב בחיים שלי״
״אתה יודע מה ? לך זדיין״ הוא אמר באכזבה, הטיף לי מבט גועלי ויצא, אני לא מאשים אותו, אפילו לא קצת.
״בבקשה תתעלם ממנו, הוא סתם מזדיין״
״הוא לא הארי, הוא צודק באיזשהו מובן-״
״הוא לא, אני אמרתי ואגיד את זה עוד מיליון פעמים, אתה טוב לי, יותר מכל אחד אחר״ הוא אמר וגרם לי לחייך, התקרבתי לנשק את שפתיו עד שמישהו פתח את הדלת בפרעות.
״הארי הוא אמר לי את זה״ ליאם נכנס בפרעות מתעלם לגמרי מהסיטואציה שלי ושלו ונראה נסער.
״למי אתה מתכ- אין סיכוי״ הוא אמר ולא הבנתי שום דבר.
״הארי על מה אתם מדברים?״ לחשתי.
״הוא וזאין... הוא לא רוצה אותו רק בשביל סקס, מה שטוב ליאם נכון? אתה גם אוהב אותו לא?״ הוא אמר ופי נפער.
״מה?? אתם ביחד?!״ צווחתי וליאם נבהל וסימן לי עם היד להיות בשקט.
״לא אבל- רוצים להיות, נראה לי?״
״רגע הוא אמר לך את זה עכשיו?״ הארי שאל אותו וליאם הינהן.
״אז למה אתה כאן לעזעאל?״
״כי- רצתי לכאן.״ הוא אמר בלחץ והתחלתי לצחוק.
״מה - מה אתה בורח? מה אתה נקבה?״ הארי שאל וצחקתי יותר, ראיתי חצי חיוך של הארי מהצחוק שלי והרגשתי את היד שלו גולשת לישבני ולחיי הסמיקו.
מה הא עושה?! ליאם כאן !!
הוא צבט את יבשני ויצא לי צווחה של כאב, סטרתי את כתפו והוא צחק, ליאם היה נראה מבולבל מאד, מזל שלא הבין ... אלוהים...
״אתה״ הוא אמר והצביע על ליאם, הארי נעמד, הוא עירום!! אני לא רוצה שליאם יראה אותו!!
אבל הוא כנראה ראה אותו כבר יותר ממה שאני ראיתי.
״יוצא...״
״לא!! אל תכריח אות-״ הוא דחף אותו החוצה ונעל את הדלת.
הארי הביט בי והתחלנו לצחוק ברשעות, מסכן ליאם, אבל הוא צריך להתמודד עם זה לבד.
״ועכשיו...״ הוא חייך ונכנס למיטה חזרה, הוא דיגדג את בטני וצחקתי, הוא הפסיק והביט בפניי , הוא קירב את שפתיו אליי ושמענו דפיקה.
״נו כבר מי זה לעזעאל!!!״ הארי צעק בעצבים וקפצתי, קיילין פתחה את הדלת בעדינות.
״הכל בסדר?״ היא שאלה ועייניה רטובות.
״פאק- לא אני מצטער״ הארי אמר , אבל הוא צודק אנחנו כבר שלוש פעמים מנסים להתנשק!!
״זה בסדר אני יכולה ללכת״ היא צחקה אבל ראינו את הדמעות בעיניה, הכל בסדר?
״בבקשה תכנסי״ אמרתי והיא הביטה בנו עם העיינים הצהובות הזוהרות שלה ועם הריסים הרטובות שלה מהדמעות.
״הוא בגד בו״ היא אמרה והחלה לבכות שוב.
״מ-מה?״ הארי אמר בבילבול ואני גם, הבטתי מבולבל.
״הוא אמר לו שהוא אוהב אותו והוא הלך, והוא פשוט נישק מישהו אחר!! זה בכלל אל הגיוני!! הם היו זוג כזה מדהים??״ היא אמרה בעצבנות ואני עדיין הייתי מבולבל אבל הארי כבר הבין את המצב.
״בגלל סדרה את בוכה? תגידי את שפויה?״ הוא שאל אותה והתחלתי לצחוק, קיילין הביטה בנו ונזפה בנו.
״אתם מעצבנים!! נייל לא כאן אז אין לי למי לבכות!! אולי תעזרו??״
״יש גלידה במקרר״ הארי אמר באנחה והיא חייכה.
״אוקי תודה תהנו״ היא אמרה וכמעט החליקה בזמן שרצה מחוץ לחדר, צחקתי בקול והארי חייך.
הוא התקרב אליי וחייכתי ואז שמענו את הדלת נפתחת.
הארי-״ שמענו את הקול של ליאם שוב והארי טרק לו את הדלת בפנים.
״תרמנו״ הוא אמר וחייך אליי, הוא הצמיד אותי אליו ונישק את שפתיי, הרגשתי את הדם שזורם בורידיי מהיר וכיאלו הוא מכניס אליי זריקת אנדרנלין , הנחתי את ידיי על לחייו והוא הפיל אותי למיטה , הוא מעליי והצל שלו קורן עליי, שפתיו רכות ותפוחות גורמות לי לא לרצות להתנתק ממנו לעולם.
״קמנו עכשיו..״ חייכתי אליו.
״ומה זה משנה בעצם?״ הוא שואל ו, גורם לי לחייך ולגחך.
״אני לא רוצה עכשיו״ אמרתי והוא נישק את צווארי.
הוא הפסיק לנשק את צווארי והביט בי בביאוס.
״הורס שמחות״ הוא אמר ונפל לצד השני של המיטה, צחקתי והוא חייך.
הטלפון שלי צלצל והושטתי את ידי לקחת את הטלפון מהשידה.
״הלו?״
״תחזור מיד הביתה״ שמעתי את קולה של אמי כועס ונבהלתי.
״אני יכול לה-״
״תחזור עכשיו !״ היא אמרה בכעס ובלעתי את רוקי.
״בס-בסדר..״ אמרתי והיא ניתקה.
״הכל בסדר וויליאם?״ הוא אמר העביר את ידו על חזהי מה שגרם לי לצמרמורת.
״אני חייב לחזור הביתה, אמא שלי כועסת עליי..״ אמרתי והוא נתחיל לצחוק.
״חשבתי שאתה בן תשע עשרה״
״אני כן! אבל כל הזמן מתנהגים אליי כיאלו אני תינוק! וזה כל כך מעצבן״ אמרתי והוא צחק.
״נכון, אתה התינוק רק שלי במיטה״
״אלוהים הארי...״ מלמלתי והוא צחק, גרם לי לחיי קצת
התלבשתי בבגדים שלי ולפני שבאתי לצאת מהדלת הארי משך אותי לנשיקה, שפתיו נגעו בשלי והוא נישק אותי בפראות.
״להתראות וויליאם״ הוא אמר בחצי חיוך שגרם לליבי לפעום בחוקה וחייכתי אליו.
״להתראות״

Chosen wolf Where stories live. Discover now