Chosen wolf

Part 4

פוב לואי:

קמתי כמו כל יום רגיל, יום ראשון שלי בעבודה, בסופר הזה, למרות שאני עובד רק בערבים, יש שם כל כך הרבה זקנות, אבל אמא שלי מחייבת אותי לעבוד שם.
הלכתי לשטוף פנים והייתי כל כך עייף, הבטתי בי במראה ולא הבנתי, אני נראה- אני נראה שונה...
זה השיניים, רגע- זה- לזעזעאל מה זה!
פלטתי צווחה קטנה ומיהרתי לשים את ידי על פי.

״הכל טוב לואי?״ שמעתי את לוטי קוראת מחוץ לשירותים.
״כ-כן!״ מיהרתי להגיד וליבי דפק בחוזקה.
הסתכלתי על העיינים שלי, הן היו צהובות, אבל להארי יש עיינים אדומות...
איך-
אני חייב לקרוא לו, איך אני משתחרר מזה!

״ההארי הזה ישלם על זה..״ מלמלתי לעצמי ושהחזרתי את מבטי למראה ראיתי אותו נשען על הקיר מאחוריי.
״מה אני?״ הוא אמר עם קיסם בפיו וכמעט מעדתי לאחור.
״איך- אתה- אבל-״
״הצלחת להפוך לזאב! כל הכבוד״ הוא אמר וקברתי את ראשי בידיי.
״מה לע- פשוט תשחרר אותי מזה״
״לשחרר אותך ממה?״
״תעשה שזה יפסיק הדבר הזה!״ אמרתי בכעס והוא היה נראה מבולבל.
״אני לא יכול״
״כן בטח״ אמרתי בציניות מחכה שישנה אותי בחזרה.
״אני באמת לא, זה משתנה אחרי כמה זמן״
״כמה?״
״לפעמים אתה מחליט, אבל בגלל שאתה עדין לא שולט על זה אז... שעתיים?״
הוא שאל ועייני נפערו.
״מה שעתיים?! אני לא יכול!״

״לואי נו כבר! כמה זמן לוקח לך?! יש לך איזה קילקול קיבה או משהו?״ שמעתי את לוטי צורחת וליבי דפק.
״תלך מכאן! איך בכלל נכנסת?!״ שאלתי בכעס והוא גילגל את עיניו.
״סוד״ הוא לחש.
״מחמיא לך עיינים צהובות״ הוא אמר ובלעתי את רוקי.
״למה שלי צהובות ושלך אדומות?״
״שאתה עובר את החמש שנים שלך בתור זאב זה משתנה לאדום, ולאחר עשר שנים ללבן״ הוא אמר כיאלו הכל כאן ברור מאליו, הוא פשוט חיי ככה?
״אני לא אוהב את זה, תשנה אותי חזרה, תשיג את האבקה הזו שאמרת לי, ותשנה אותי״ אמרתי והוא התחיל לצחוק.
״הסברתי לך, היא כנראה נכחדה כבר ממזמן״
״אז תכין חדשה!״ אמרתי בשילוב ידיים והוא המשיך לצחוק.
״חמוד אתה לואי״ הוא אמר בזמן שצחק כיאלו אמרתי איזו בדיחה, ומבטי נשאר רציני.

״חוץ מזה, חברה שלך בוגדת בך״
״מ-מה?״
״כן, עקבתי אחריה כדי לבדוק שאתה לא מתקרב אליה כי היא יכולה למות אם תיהיו יחד, וראיתי אותה מנשקת איזה בחור אחר, אז כן״ הוא אמר ובלעתי את רוקי.
״אלינור?״
״כן זאתי, שער חום חרא, עיינים חום חרא, זאתי נכון?״ הוא שאל בציניות ונזפתי בו.
״אל תדבר עליה כ-״
״אתה לא תגן על מישהי שבוגדת בך נכון לואי?״ השפלתי את מבטי לקרעקע ושיחקתי עם אצבועתיי במבוכה, אני לא יודע אבל כל פעם שהוא אמר את שמי הרגשתי כל כך מוזר, הקול הצרוד שלו גרם לשם שלי להישמע... להישמע טוב.
״בכל מקרה, ביי״ הוא אמר ומיהרתי להרים את ראשי.

״רגע אבל איך-״ הוא כבר לא היה כאן, איך לעזעאל-
אני לא יודע, הוא כל כך מסתורי ומוזר, אני צריך לדבר עם נייל.
״צא כבר לואי!! אני במחזור לעזעאל תצא כבר מהשירותים המחרובנים!!!״ שמעתי צרחה מלואי וקפצתי בבהלה, לוטי במחזור, זה מסוכן.
מיהרתי לצאת וברחתי לחדרי, מלחיצה.