Part 8

453 53 74
                                    

פוב לואי:

שכבתי בתוך מיטתי עם השמיכה עליי, פניי אדומות מדמעות ואני מרגיש את גרוני חנוק.
נייל הלך לפני שעה בערך, ומאז שלוטי נכנסה לחדר שלי וצרחה שאני גיי אני לא יצאתי מהחדר.
הכרחתי אותה לא להגיד לאף אחד ונעלתי את הדלת.
באמת... למה הוא היה צריך להגיד את הדבר הזה? בכלל למה הוא היה צריך להגיד את השקר הזה.
הרגשתי את אפי האדום ולא רציתי לצאת מהמיטה, כל כך התעצבנתי, אני לא מבין למה, מה הסיבה לעזעאל!

שמעתי את הטלפון שלי מזמזמם והשתקתי אותו בפעם המאה, הוא לא מפסיק להתקשר אליי.
שמעתי דפיקה על דלת וליבי נחת, הוא לא יבוא לכאן... נ-נכון?

״לואי?״ שמעתי את קולה של לוטי ולחיי האדימו מרוב בושה.
״תצאי מכאן לוטי בבק-״
״אני רק רציתי לבקש סליחה, אוקי?״ היא אמרה והרגשתי מבולבל.
״מה זאת אומרת?״
״הארי הזה התקשר לבית שלנו ואמר שלי שזה היה בצחוק... לא ידעתי שיש לך עוד חברים מהבית ספר חוץ מנייל״ היא אמרה והוצאתי את ראשי מהשמיכה.
״מה הוא אמר לך?״

״שהוא סתם צחק והוא לא התכוון, בכלל יש לו חברה״ היא אמרה ולא הבנתי למה היא עצובה מזה.

״מה הבעיה בזה? את רוצה אותו?״
״לא, חשבתי אתם באמת ביחד ואתם-״
״לא אנחנו לא, לוטי אני אפילו לא גיי״ אמרתי לה והיא הינהנה.
״כן אני יודעת, בכל מקרה אף אחד גם לא היה בבית חוץ ממני אז אף אחד לא שמע את הצרחות״ היא אמרה בגיחוך וכיחכחתי בגרוני.
״טוב... תודה״
״על מה?״ היא שאלה במבט מבולבל.

״שהבנת שזה לא נכון״ אמרתי בחצי חיוך, אבל התודה הייתה די מיועדת להארי...
ואני לא צריך ככה מהר לסלוח לו, אבל הוא לא עשה כלום, הוא רק רצה לראות אם אני אוהב את זה, זה שהוא נישק אותי זה באמת לא אומר כלום.
חשבתי לעצמי וחייכתי.

***

לא הצלחתי להירדם, אני מסתכל על השמיים החשוכים ועל הירח הכמעט שלם,
הוא זוהר, אני מביט בו ושותק.
יש בי איזה רצון... למשהו, אבל לא, אני נשאר כאן.

״אתה יודע אולי אני באמת נמשך לבנים״ אמרתי לירח כיאלו הוא מקשיב, אבל זה מרגיש שכן.
״אולי אני באמת לא בעניין של בנות, ואולי זה באמת בסדר, ואולי אני- אני פגעתי בהארי... שאמרתי שזה לא בסדר, אבל בסהך הכל ניסיתי לשכנע את עצמי... לא ניסיתי לפגוע בו... הוא יסלח לי אתה חושב?״ אמרתי והירח שתק,
מן הסתם, לא שציפיתי למשהו.

לקחתי את הטלפון שלי וחייגתי להארי, לא יודע כל כך למה, אבל פשוט חייגתי אליו.

״ל-לואי?״ הוא לחש וקולו היה צרוד.

״הערתי אותך?״

״מה אתה חושב?״ הוא שאל עם גיחוך וצחקקתי.

״אני מצטער... אני רק- אני רציתי להגיד לך תודה״ אמרתי בשקט.

Chosen wolf Where stories live. Discover now