Chosen wolf

Part 22

פוב לואי:

״לואי?״ שמעתי את קולה של לוטי ופתחתי את עייני... כבר בוקר?
״נרדמת אתמול אחרי שנכנסת לחדר... הכל בסדר?״
״כ-כן... מה עם פיזי״ אמרתי ושיפשפתי את עייני, מתי נרדמתי בכלל?
״היא בסדר אבל עדיין אי אפשר לבקר אותה... אמא חזרה מאוחר אתמול... בלי אבא״
״וטוב שכך...״ אמרתי וקמתי לשירותים של החדר שלי.

״לואי אתה בטוח שהכל בסדר?״ לוטי אמרה ועצרה אותי.
״כן, למה?״
״אתה ישנת הרבה״
״כמה זמן?״
״מאתמול בלילה עד עכשיו... כבר ארבע בצהריים״
״מה?!״ שאלתי בבהלה ומיהרתי לפתוח את הטלפון שלי.
ארבע.
״לוטי אני אדבר איתך אחר כך בסדר?״ אמרתי לה והיא הינהנה, היא יצאה מהחדר , נעלתי את הדלת ושטפתי פנים.
פתחתי את הולפון שלי שוב וראיתי מלא הודעות, לא זיהיתי את המספר אבל ההודעות היו מפחידות.

״איפה אתה לעזעאל?!״
״לואי תענה לי״
״חתיכת בן זונה!!״

הארי זה לא יהיה.. הוא בחיים לא ידבר אליי ככה.
מי זה לעזעאל.
לא עניתי וכיביתי את הטלפון שלי.
ירדתי למטה ראיתי את אמא שלי ולוטי מדברות ומצחקקות, אמי נראתה מאושרת, באמת מאושרת.
״לואי!״ אמי אמרה וחיבקה אותי, נשקתי לחייה וחייכתי.
״אז זה אנחנו?״
״אנחנו ופיזי, היא תחזור אל תדאגי לוטי״ אמי אמרה ושמה את ידה על כתפה של לוטי.

״אתה עובד היום לואי?״
״לא.. את האמת אמא- התפטרתי, אני יודע שרצית אני אעבוד שם אבל אני באמת לא מרגיש בנוח ו-״
״הכל בסדר לואי.. זה בסדר, אתה תמצא עבודה... ואולי אפילו- לואי אתה רוצה ללכת לאוניברסיטה?״ היא אמרה ועייני נפערו.
טוב אבא אף פעם לא הסכים לנו ללכת לאוניברסיטה ואני אף פעם לא יודע למה.
אני כל כך רציתי ללכת , תכננתי את החיים שלי שם עד שאבא שלי אסר עליי.
אבל עכשיו- עכשיו אני לא יודע, זה מלחיץ אותי כל כך.
״אני יכול לחשוב על זה?״
״בטח מותק... כמה שתרצה, לוטי את רוצה לצאת ?״ אמי אמרה והרמתי את גבתי.

״כן! אנחנו נחזור עוד מעט לואי!״
״לאן אתן הולכות ?״
״לקניות, אתה רוצה לבוא?״ אמי אמרה והנדתי את ראשי.
״לא תודה..״ אמרתי והיא צחקה.
״אוקי מותק.. תשמור על עצמך, להתראות!״ היא אמרה והן יצאו מהדלת.
עליתי לחדרי במהרה ופתחתי את המגירה שלי, חיפשתי בין כל הבלאגן את הדף הזה... אני יודע שהוא פה איפשהו...
הנה הוא, הוא עדיין שם.
אם אבא שלי היה יודע שאני אקח את זה אחרי בית ספר הוא היה כנראה מרביץ לי.

״אוניברסיטת אוקספורד״
חייכתי למראה הדף המקומט וקיפלתי אותו, אולי אני באמת אחשוב על זה...
אחרי הכל זה באמת היה החלום שלי ללמוד שם.
דפיקות נשמעו על הדלת וירדתי, מה הן כבר שכחו?
פתחתי ו- זאין?

״זאי-״ לא הספקתי לומר מילה והוא החטיף לי בוקס, נפלתי לריצפה בבהלה ונשימותיי התחזקו.
״מה לעזע-״
״אתה חתיכת בן זונה !!״
הוא צרח והחטיף לי עוד בוקס שניסיתי לקום.