Chosen wolf

Part 32

פוב לואי:

שעייני נפקחו ראיתי שכבר אור בוקר בחוץ, ישנו כל היום, יום שלם, היום הראשון, אתמול, היה בלאגן אחד גדול.
הסתכלתי על הטבעת שלי וחייכתי אל עצמי, ליבי פעם בחוזקה, בקושי הספקתי להתרגש אתמול, אבל עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב, וההתרגשות תוקפת אותי, אני מעביר את ידיי על הצוואר שלי והכאב פחת.
אני אוחז בטבעת ומסתכל על הארי ישן עם שערו שכבר התחיל להאריך על כל פרצופו וציחקקתי לעצמי, הוא נראה כל כך יפה.
נישקתי את רקתו והפלחתי מחוץ למיטה, התמתחתי לעצמי וסידרתי את המיטה, את השמיכה הידקתי מסביב גופו, הוא עוד צריך לישון.
הבטתי בחדר שלנו והייתי המום, רהיטים נפולים, רסיסי זכוכית על הריצפה,
דם יבש על קצות הזכוכיות, והצרכן בכל החדר.
אלוהים ישמור אם יכנסו לכאן יחשבו שקרה כאן רצח.

התחלתי לאסוף את הזכוכיות לתוך שקית ולהרים את הרהיטים, לקחתי את סבון השטיפה מהמקלחת וניקתי את הראי, שהבטתי בעצמי נרתעתי לרגע, לא הסתכלתי על עצמי כל כך הרבה זמן.
פעם הייתי דואג כל שנייה ושנייה להיראות טוב, אבל מאז שהארי איתי אני מרגיש שזה לא חשוב.
סידרתי את שערי המבולגן לצד והמכנס הקצר הכחול ישב עליי לא רע את האמת, מאד נוח.
הייתי ללא חולצה והסתכלתי על בטני, זה כבר לא משנה לי כל כך איך אני נראה, אני מרגיש שהארי נותן לי את כל מה שאני צריך.

נענעתי את ראשי וחזרתי לנקות.
ניקתי את המראה שנפלה ואת המרפסת פתחתי לרווחה, שלא יגלו ששברנו את הזכוכית שלה.
הרוח נכנסה אל חדרינו וקור נעים חדר לגופי.
ניקתי את השידה של הטלוויזיה ופיניתי את הדברים המיותרים.
בסופו של דבר נוצרו שתי שקיות גדולות של זבל שהוצאתי מחוץ לחדר, די בטוח שיאספו את זה.
סידרתי את השטיח ובישמתי את החדר.
הכל נראה הרבה יותר טוב!

הוצאתי לי סוודר והלכתי לפינת החדר כדי להכין לי קפה,
״ואו.. האם הכל היה חלום ? האם לואי וויליאם טומלינסון היה לא מציאותי, כי אני לא רואה אותו כאן לידי!״ הארי צעק וקפצתי, התחלתי לצחוק והוא התמתח וחייך אליי מהמיטה.
״הכל כל כך... מסודר״ הוא מלמל והתיישב, חשף את חלקו העליון החשוף והחזק.
״כן סידרתי קצת... היה כאן כל כך מבולגן!״
״כן אתה יודע לא באמת היה אכפת לי שמבולגן בזמן שארוסי גסס על הריצפה״ הוא הסתכל עליי והשפלתי את מבטי לחיוך.

ארוסי.

״בכל מקרה...״ הוא אמר נעמד והתהלך אליי בזמן שאני מושיט לו את הקפה.
הוא עוטף אותי בזרועתיו ומנשק את צווארי.
״אנחנו לא ניתן למה שקרה אתמול לעצור לנו את החופשה כן?״ הארי אמר והניח את ראשו על כתפי בשמן שמחבק אותי, הרגשתי כל כך מוגן בין זרועתיו.
״ברור! אנחנו נלך לבריכה! הו- או לים!! ואפשר גם ללכת לקניון! ונתקשר לקיילין ונייל כי לא דיברנו איתם הרבה זמן, וגם לזאין וליאם! וגם-״ עצרתי את עצמי והסתכלתי עליו והוא הבין במבטי את כוונתי, חייך חיוך ופלטתי גיחוך.
״וגם וגם״ הוא אמר ונשק לצווארי, גרם לי לסגור את עייני ולהתענג על השניות האלו.