Chosen wolf

Part 6

פוב הארי:

אחרי שיצאתי מהחנות חזרתי לבקתה שלי ושל קיילין זאין וליאם ביער.
״הארי!״ קיילין נפנפה לי לשלום, היא ישבה על הספה וקראה ספר.
״למה אין אוכל במקרר?!״ שאלתי בכעס וטרקתי את דלת המקרר.
״אתה מתנהג כמו בחורה במחזור, זאין הלך לקנות״ היא אמרה וגילגלתי את
עייני.

״לא ואת... מתחילה לבכות בגלל חילזון, כי זה לגמרי שפוי״ אמרתי והיא נזפה בי.
״דרכת עליו!״
״זה היה בטעות!״
״הרגת חילזון, למה שאני לא אבכה?״
״כי אולי את בן אדם שפוי? או שלא אני כבר לא יודע״ אמרתי והיא זרקה עליי כרית.

״התחת שלי כואב״ שמענו את זאין נכנס ומניח את השקיות אוכל על השולחן מעץ.
אני וקיילין החלפנו מבטים וגיחכנו, ליאם וזאין יוצאים, או רק מזדיינים אלוהים יודע, אבל הם לא מספרים לנו ואנחנו ממזמן גילינו.
״מעניין למה״ קיילין מלמלה והוא נזף בה.
״מה את חושבת בכלל?!״ הוא שאל וצחקתי.

״איפה היית?״ זאין הביט בי בזמן ששתיתי מהקרטון חלב.
״אצל לואי בחנות״ אמרתי.
״אז תפסיק ללכת אליו כל הזמן״
״אבל הוא לא שולט בעצמו וכל הזמן צריך הגנה הילד הזה״ אמרתי וזאין גילגל את עיניו.
״אז למה דווקא הוא?״ הוא אמר ושתקתי.
״הוא כי- כי ככה״ אמרתי והוא משך כתפיו, מודה כל כך לזה שהוא לא שאל עוד שאלות.

״עושים אנשים זאבים רק אם אוהבים אותם או שמאוהבים בהם הארי, תזכור את זה״ זאין אמר את הכלל הידוע.
״איכ אני לא מואהב בו, הוא פשוט סבבה ואני רוצה להכיר אותו״ אמרתי.
״אני יודע, אבל בכל מקרה, תזכור״ הוא אמר והינהנתי.

זאין הכי הרבה זמן זאב, יותר מעשר שנים, עיניו לבנות שהוא הופך לזאב והוא החזק ביותר מבנינו.
הוא סיפר שהאלפא שלו מת בזמן שהוא הפך אותו לזאב, וזאין היה רק בן עשר.
״עוד שבוע וחצי יש ירח מלא, אתם הופכים עוד מישהו לזאב?״ זאין שאל ואני וקיילין הנדנו את ראשינו.
״אני חושב שאני לא ההפוך מישהו לזאב עוד שנתיים עד זה לואי הזה יעכל את העבודה שהוא זאב עכשיו״

״אתה יודע אתה יכול לתת לו אל האבק-״
״לא, אין אבקה״ אמרתי לזאין בכעס.
״יש פשוט צריך לחפש אותה-״
״לא אין!״ צעקתי והוא פער את עיניו.
״אוקי אוקי...״ הוא מלמל והתיישב ליד קיילין.
ניסיתי להרגיע את נשימותי ויצאתי לבחוץ.
״לאן אתה הולך? שתיים בלילה עכשיו״ קיילין אמרה.
״סיבוב״ אמרתי וסגרתי את הדלת.

עזבתי את היער והעיר הייתה שקטה, אין אורות והכל חשוך, רק כמה נערים שיכורים ברחבות ומכונית אחת על הכביש.
צעדתי ליד הבית של לואי והיססתי אם לעלות אליו, בכל מקרה הוא ישן.
אבל עליתי אליו, קפצתי על העץ הראשון ושהגעתי לחלון שלו היה וילון עליו.
אבל שמעתי קולות, הוא ער?

״אוח... כן פאק כן...״ הוא- רגע אחד למה הוא-
הוא גונח?!
מה לעזעאל-
פתחתי את החלון בעדינות והזזתי את הויליון טיפה הצידה.
הוא מאונן?! בשתיים בלילה?!
המסך קורן לעברו וחדרו חשוך, הוא יושב בכיסאו ומביט במסך.
הוא משוגע.