זה היה עוד יום במחנה החצויים אחרי הקרב עם קרונוס וחניכים תיקנו את הביתנים שלהם רק ילד אחד לא היה מעורב בתיקון המחנה, ניקו די אנג׳לו משום שהוא בן האדס ולבני האדס אין עוד ביתן במחנה.
ניקו ידע שהוא סוג של לא רצוי בגלל ההורה האלוהי שלו אבל פרסי שיכנע את כיירון לתת לו להישאר למר ד' לא היה ממש אכפת אז הוא לא אמר דבר.
ניקו ישב בשולחן יחד עם פרסי אנבת' טייסון שחזר מקרקעית הים לקיץ, וגרובר שתמיד מתנחל שם, כיירון נתן לאנבת' אישור מיוחד לשבת עם פרטי וטייסון כדי שיוכלו לשמור על ניקו יותר בקלות.
ניקו כמובן לא היה מרוכז בכל המתרחש בשולחן, עיניו של שחור השיער היו ממוכדות במשהו אחר, מישהו אחר ויל סולאס אחד מילדיו של אפולו, ניקו וויל רבים המון אבל ניקו יכל להתכחש לרגשותיו אל ויל אבל הוא גם לעולם לא יודה בזה גאווה היא עניין קשה ומסובך חשב ניקו לעצמו בעודו ממשיך להביט בשיערו הבלונדיני של הילד שיושב בשולחן למולו "ניקו ?" פרסי הסב את תשומת ליבו של שחור השיער הקטן "אהא ?" "למה אתה בוהה כל כך הרבה בויל סולאס מביתן אפולו ?" פרסי שאל בנימה סקרנית "א-אני ל-לא בוהה בו!" ניקו אמר בקול תקיף וניסה להתגונן אבל פניו שהיו סמוקות מהאוזניים ומטה הסגירו אותו, פרסי צחק מתגובתו של שחור השיער הקטן גם את אנבת' זה מאוד שעשע כי הרי הם שניהם ידעו שניקו אוהב את ויל אך לעולם לא יודה בזה.
"ניקו" אנבת' חייכה אליו "להודות ברגשות שלך למישהו אחר זה לא דבר רע אתה יודע" "חה" פרסי הגיב בגיחוך לדבריה של אנבת' "אמרה זאת שנישקה אותי במבוך כי היא חשבה שאני הולך למות" אנבת' לא הגיבה לו ורק גלגלה את עיניה לפני שפנתה שוב לניקו "ניקו..." היא אחזה בידו, "אתה אוהב אותו נכון ?" ניקו התרגז ונענע את ראשו לשלילה "אני לא אוהב אותו אנבת'!" ניקו צעק והטיח את ידיו בשולחן באחת "אני לא יכול לסבול אותו! את הילד הבלונדיני הזה ששמח כל הזמן כאילו השמש זורחת לו מה-" "ניקו!" קטע אותו פרסי והוא קלט שכולם מסתכלים על השולחן שלהם, כולל ויל...
ניקו נרתע הוא לא רצה שכולם ישמעו את זה, במיוחד לא ויל הוא אומנם לא היה בטוח ברגשותיו אבל מעולם לא רצה לפגוע בו הוא מחא דמעות כעס מעיניו וברח משם בריצה אל תוך יער המחנה.
"לעזאזאל" אמר ניקו בעודו ממשיך לרוץ אל תוך היער מנגב את הדמעות שהמשיכו לגרום לעיניו לצרוב הוא ישב ליד אחד העצים והניח את ידיו על בית החזה מרגיש את ליבו שהלם בחוזקה, הוא עצם את עיניו והחל לנשום נשימות עמוקות מנסה להרגיע את הלחץ שדוחק בו ומאיים לגרום לליבו להתפוצץ, למרות שפעימות ליבו החלו להירגע מעט עיניו עדיין היו עצומות.
הוא דמיין את ויל שעמד שם בין כולם כמה דקות קודם לכן ואת המבט ההמום שהיה על פניו כששמע את מה שאמר.
"ויל" ניקו לחש כשטמן את ראשו בין רגליו "אני מצטער..."
CZYTASZ
My sunlight
Fantasyניקו די אנג׳לו מפחד, פחד מהאמת ומרגשותיו אל חברו הטוב ויל סולאס האם ניקו יוכל לזכות באהבה שכל כך חלם לה ? או שמא חברותו עם ויל תהרס ? הסיפור נמצא גם אצל @Kevin_Elliott כל הזכויות שמורות למחבר ספרי פרסי ג'קסון- ריק ריירדן
