ניקו התעורר למחרת עטוף בשמיכה אבל שמיכה היא לא הדבר היחיד שעטף אותו באותו בוקר, היד של וויל בהחלט מצאה מקום טוב על חלקו העליון של הגוף של ניקו כשנרדמו יחד בלילה לפני...
איך אני מעיר אותו עכשיו ? ניקו חשב רגע ? אני בכלל רוצה להעיר אותו ? ניקו לא יכל שלא להביט בנער הבלונדיני שישן לצידו ולחייך לעצמו הוא מצא את וויל כל כך חמוד כשישן, למעשה הוא מצא אותו חמוד בכל מצב.
ואז הוא החליט לעשות משהו, הוא החליט לנשק בעדינות את המצח של וויל ולקוות שזה לא יעיר אותו.
עיניו של זהוב השיער החלו להפתח לאט לאט, הוא הרגיש מגע חמים ועדין באיזור המצח. הדבר הראשון שראה זה את ידו נחה סביב משהו, לקח לו כמה שניות לקלוט שזה חזה וצוואר של בן אדם. לא היתה לו סיבה להיבהל, הוא זכר טוב טוב את מה שקרה אמש. שפתיו התעקלו לחיוך קטן ואפו התחכך בצווארו של ניקו, ניקו נבהל מעט "מצטער... לא התכוונתי להעיר אותך" הוא לחש וליטף את שיערו.
"זאת דרך ממש נפלאה להתעורר..." וויל מלמל ופיהק ניקו גיחך "מה אתה אומר סולאס..." המחשבה על כל מה שקרה בלילה שעבר עלתה במוחו של ניקו וזה גרם לליבו להאיץ, הוא ידע שוויל יכול לשמוע את זה עכשיו משום מה... זה ריגש אותו עוד יותר, וויל גיחך "שאחזור על עצמי שוב?" הציע "א-אה ?" ניקו ניסה להעמיד פנים שאין לו מושג על מה וויל דיבר למרות שידע בדיוק על מה וויל הרים את ראשו אל אוזנו של ניקו. "כיף להתעורר לידך... ניקו די אנג'לו" לחש.
הפנים של ניקו הפכו אדומות בשניות ספורות בגלל מה שוויל אמר "אלים אדירים סולאס" הוא כיסה את פניו "אתה בהחלט ישיר מאוד הבוקר..." וויל ציחקק ונישק אל לחיו, "קדימה צריך לקום" ניקו הנהן, למה יש לי הרגשה שכל האחים שלו הולכים לשאול אותו איפה לעזאזאל הוא היה כל הלילה ? הוא חשב, וויל התרומם מהמיטה בפיהוק נוסף והתלבש. הוא לקח בידיו את החליפה שלו "אז... אני מניח שנתראה?" ניקו עמד לצד המיטה ושילב את ידיו "זאת הדרך שלך להגיד לי להתראות עכשיו סולאס ?" הוא עקץ בחיוך "אני חושב שאתה מסוגל ליותר" וויל הביט בו למשך כמה שניות. "נכון, אתה צודק." הוא הניח את החליפה בצד והתקרב אל ניקו. הוא אחז את פניו בין שתי ידיו והניח את שפתיו על שלו.
ניקו השיב לו נשיקה וחייך "רואה ? ידעתי שאתה מסוגל ליותר" הוא צחק "יש לי הרגשה שאנבת׳ תהיה הראשונה לדעת שמשהו קורה בינינו, ראיתי אותה מסתכלת עלינו אתמול והיא חייכה אליי כאילו היה לה מושג ממשהו" "בנות תמיד יודעות הכל ראשונות" וויל גיחך ופרע את שיערו של ניקו "נתראה אחר כך ילד מוות!" אמר ויצא מהביתן.
ניקו לא מנע ממנו ללכת הוא ידע שהוא צריך לחזור לפני שמישהו יחפש אותו והוא לחלוטין לא רצה שהמצב יהיה לא נעים בין וויל והאחים שלו עם כל המה אתה עושה בביתן האדס ? ובלה בלה בלה הוא לקח את הזמן להתארגן עם הבגדים הרגילים שלו והלך לכיוון אולם האוכל, וויל העמיס הרבה אוכל בצלחת שלו. הוא ידע שהולך להיות יום עמוס אז הוא יצטרך הרבה מאוד אנרגיה. "וויל, אתה בא?" אחותו למחצה קראה. "שניה" הוא אמר וניגש אל כירון. "כירון, יש אפשרות שאתחיל לשבת בשולחן האדס? אני פשוט צריך לעקוב אחרי ההתקדמות של ניקו, אתה יודע מה קרה בפעם האחרונה כאן..."
BINABASA MO ANG
My sunlight
Fantasyניקו די אנג׳לו מפחד, פחד מהאמת ומרגשותיו אל חברו הטוב ויל סולאס האם ניקו יוכל לזכות באהבה שכל כך חלם לה ? או שמא חברותו עם ויל תהרס ? הסיפור נמצא גם אצל @Kevin_Elliott כל הזכויות שמורות למחבר ספרי פרסי ג'קסון- ריק ריירדן
