כולם חזרו לספינה של ליאו אחרי שהצליחו להשיג את הפנינה השניה, "אוף" אמר ניקו "זה היה מתיש, אני הולך לנוח."
ניקו חזר לחדר בספינה שבו ישן בימים האחרונים, תמיד היה לו קר למה זה מרגיש כאילו יש מלא רוח קרה מאחוריי ? המחשבה עלתה בראשו, עד כדי כך התרגלתי לזה שוויל חיבק אותי בלילה עד שנרדמתי ? הוא נאנח.
ניקו הלך לתיק שלו והוציא את החולצה של וויל שסחב איתו, משום מה הרעיון של להירדם בעודו מחבק אותה הרגיע אותו, כך עשה.
היה לניקו עוד חלום.
הוא שוב היה בביתן שלו במחנה וכרגיל וויל העיר אותו משינה עמוקה.
"די אנג'לו" אמר וויל "אתה מוכן לשתות את המרק לעזאזל ?"
"איזה מרק על מה בשם זאוס אתה מדבר ?"
"המרק שלך חכמולוג, אתה חולה שכחת ?"
נו באמת. חשב ניקו עד שיש לי חלום נוסף אני חולם על זה ? איך זה אמור לעזור לי עכשיו ?.
ניקו שמע את וויל נאנח, "אולי אני צריך להאכיל אותך כדי לזרז את העניינים?"
"ל-לא! לא צריך, הנה אני אוכל-" ניקו לקח מיד את הכף והתחיל לאכול במהירות.
"היי היי לאט, אמרתי לאכול לא לנסות להיחנק" וויל צחק.
ניקו הסמיק ובלע את גוש המרק שהיה בפיו.
"אתה כזה מתוק-"
ניקו ירק את המרק והשתעל. "-ברצינות? לעזאזל אני אוכל כאן!"
"ו...? זה אמור לעצור אותי מלהגיד שאתה מתוק די אנג'לו ?" וויל חייך.
"אני שונא אותך" ניקו רטן בפנים חמוצות.
"לא אתה לא" וויל רכן אליו, "אתה לא יכול לשקר לי, די אנג'לו."
"בטח שכן!" קבע.
"אהא בהחלט הייתי רוצה לראות אותך מנסה טסורו"
"-איך קראת לי עכשיו ?!" ניקו הסתכל עליו בהלם.
הוא יכל להרגיש את נשימתו של וויל על עורפו, "טסורו, ניקו" הוא הניח את ידו על מותנו ונשק לשקע צווארו.
"אתה מודע לזה שקראת לי יקירי עכשיו חכמולוג ו....מה אתה עושה ?".
וויל ציחקק בשקט, "אל תדאג, זה יכאב רק ק-צ-ת" הוא לפתע נשך את צווארו בחוזקה.
"היי! וויל! מה אתה עושה לעזאזל ?" יכאב רק קצת בתחת שלי ניקו חשב.
הנשיכה נעשתה חזקה יותר ויותר, עד שניקו הרגיש שוויל תולש לו את העור מהמקום.
ואז... הוא יתעורר.
"מה לכל ה- מה זה היה ?"
הוא זרק את החולצה של וויל שחיבק לקצה החדר בפחד, מכסה עם כף ידו את האיזור שבו ננשך בחלום.
YOU ARE READING
My sunlight
Fantasyניקו די אנג׳לו מפחד, פחד מהאמת ומרגשותיו אל חברו הטוב ויל סולאס האם ניקו יוכל לזכות באהבה שכל כך חלם לה ? או שמא חברותו עם ויל תהרס ? הסיפור נמצא גם אצל @Kevin_Elliott כל הזכויות שמורות למחבר ספרי פרסי ג'קסון- ריק ריירדן
