"איך לכל השדים בעולם התחתון אנחנו הולכים להשיג את הפנינה הפעם ?" ניקו התלונן הם הגיעו לפסל החירות כמה שעות אחרי שעזבו את הבית הלבן עם הפנינה הראשונה, הצעד שהראשון שמקרב אותם להצלה של ויל.
"תירגע כבר די אנג'לו" ליאו אמר "אנחנו יכולים פשוט לתפס לשם ו- אאוץ' אנבת!" אנבת' נתנה לליאו מכה בראש ואמרה "זה לא כזה פשוט כמו שנראה לך ליאו, יש פה אנשים אנחנו צריכים לחשוב על תוכנית. יש רעיונות ?"
כולם שתקו, הם לא ידעו מה להגיד. הם די רגילים שאנבת' חושבת על הכל.
"נו באמת בנים" רטנה אנבת' "תפעילו קצת את הראש, תחשבו אתם לא עד כדי כך טיפשים..."
ניקו לא ידע אם להיעלב שאנבת' בעקיפין קראה לו טיפש או לחשוב על זה שהיא צודקת. "נוכל לחכות שאנשים יתחילו ללכת ואז לקחת אותה" ניקו חשב בקול רעם כשהוא מתהלך הלוך ושוב "אבל נצטרך להתחבא. שוב." טוב את זה הם כולם ידעו, ניקו לא היה צריך להגיד את המובן מאליו.
"אז מה אנחנו אמורים לעשות ?" ליאו שאל "פשוט לחכות ?" כולם משכו בכתפיהם וליאו פשוט לקח את זה כסימן לשבת ולשלוח הודעה לקליפסו בעזרת הטלפון המיוחד שבנה לכולם.
"זה שאין לנו מה לעשות ליאו" ניקו הסב את תשומת ליבו "לא אומר שאתה יכול לשבת שאנן ולהירגע. תמיד יכולה לקפוץ עלינו איזו מפלצת."
ניקו בטוח לא היה שאנן. הוא לא יכל להיות הראש שלו היה עסוק במלא דברים. בעיקר וויל.
"ניקו ?" קולו של וויל עלה במחשבותיו מדברים על החמור אה ? ניקו אמר לעצמו "היי סולאס..." "היי... הכל בסדר אתה נשמע... מדוכא ?" וויל הניח שזה המצב כי הוא לא באמת יכל לראות את ניקו.
"אני מניח שקצת ? אני לא יודע וויל" "או...קיי ? רוצה לדבר על זה ?" "לא ממש. אני לא חושב שכולם צריכים לשמוע את כל מה שאני אומר לך, אפילו שהם לא שומעים אותך."
"הממ אני חושב שיש בזה יתרון שהם לא שומעים אותי" "אה ?" ניקו תהה "על מה בשם זאוס אתה מדבר ?" "הו לא חשוב. נו איך מתקדמת מציאת הפנינה השניה ?"
"אנחנו כבר יודעים איפה היא" ניקו הסביר "עכשיו אנחנו רק צריכים לחכות להזדמנות לקחת אותה."
ניקו החליט שזה רעיון טוב לקחת תנומה קצרה עד שירד הערב. הוא היה עייף מאוד הם היו רק באמצע המסע והוא התעייף. לחפש את הפנינים של פרספונה זה יותר קשה משחשבתי. הוא אמר לעצמו.
ניקו חלם חלום.
הוא היה בביתן שלו, שכב על הבטן עם הרגליים באוויר כשמישהו חייך אליו. "ניקס. היי" ויל התיישב על קצה המיטה שלו ניקו שלח אליו חיוך עדין "סולאס. מה מביא אותך לכאן ?" סקרנותו בהחלט גברה עליו "הו כלום... רק רציתי לראות שאתה בסדר." "אני ?" שאל ניקו, "אני זה שאמור לבדוק אם אתה בסדר סולאס, בכל זאת לא כל יום אתה חוזר מהמתים טוב. סוג של". ויל שלח את ידיו קדימה ועטף את ניקו לחיקו "היי די אנג׳לו ?"
YOU ARE READING
My sunlight
Fantasyניקו די אנג׳לו מפחד, פחד מהאמת ומרגשותיו אל חברו הטוב ויל סולאס האם ניקו יוכל לזכות באהבה שכל כך חלם לה ? או שמא חברותו עם ויל תהרס ? הסיפור נמצא גם אצל @Kevin_Elliott כל הזכויות שמורות למחבר ספרי פרסי ג'קסון- ריק ריירדן
