"ניקו..." פרסי ניער את כתפו של ניקו בעדינות, "ניקס..." הוא לחש קרוב לאוזנו של הקטן ממשיך לנער אותו.
"ממ..." ניקו פלט אנחה מנסה לחזור לישון אבל הוא פקח לאט לאט את עיניו, רואה מטושטש.
"ו-וויל ?" הוא שאל משפשף את עיניו בחוסר אמון, בטוח שהוא רואה את וויל.
"לא אחי" פרסי נענע בראשו לשלילה, "זה רק אני." הוא התיישב על הרצפה ליד המזרן שניקו ישן עליו "הו, בוקר פרס למה הערת אותי ?" פרסי חייך. "ליאו רוצה לדעת איך נגיע לשאול כאילו... חוץ מהכניסה בהוליווד".
"פרס..." ניקו גירד בראשו ופיהק, "אתה כבר יודע שהחלק הקל במסע אל השאול הוא להיכנס השאלה היא איך נצא..."
"כן אני יודע אחי..." פרסי נזכר בפעם הראשונה שגרובר אנבת' והוא היו צריכים לרדת לשאול כשהיה בן 12.
"אולי נוכל לדבר עם אבא שלך על זה ?" פרסי שאל לבסוף, ניקו נענע בראשו לשלילה "פרסי, אתה בעצמך ניסית לשכנע את אבא שלי שלא אתה זה שגנב את הברק של זאוס והוא כמעט הרג אותך. הוא לא יקשיב."
"אז מה אתה נציע ניקס ?" פרסי שילב את ידיו מחכה לתשובה, "נצטרך את הפנינים של פרספונה" ניקו אמר לבסוף "עוד יש לך את המפה ההיא ?" משום מה פרסי תמיד סחב איתו את מפת מציאת הפנינים של פרספונה מאז השנה הראשונה שלו במחנה, כי מי יודע מתי אתה תצטרך לרדת שוב לשאול בימינו ?.
"כן יש לי אותה" פרסי אמר, "היא בתיק שלי" ניקו הנהן והוציא אותה. "מעולה בוא נעלה למעלה" ניקו רץ שוכח ללבוש משהו מעל הגופייה שלו ופרסי מצא את עצמו צוחק לפני שחטף את הג'קט שלו ורץ למעלה גם כן.
"הנה הם" אנבת' קראה והיא וליאו הסתובבו אל פרסי וניקו, "נו ? מה לקח כל כך הרבה זמן להוציא אותו מהמיטה ג'קסון ?" ליאו עקץ. "חה" פרסי צחק "תנסה אתה להעיר אותו בלי שהוא לא יוציא עליך כמויות של שלדים, בהצלחה"
ניקו גילגל את עיניו, הוא לא היה כזה גרוע בבוקר, נכון ? "נו באמת פרס, אתה יודע שאני לא טיפוס של בוקר מה אתה רוצה ממני ?" הוא גירד את עורפו ונאנח.
"תירגע ניקס" פרסי פרע את שערותיו של הקטן, "אני צוחק"
ניקו החזיק את ידיו של פרסי שעדיין פרעו את שיערו, "פרסי!" הוא רטן "אתה יודע שאני שונא שנוגעים לי בשיער תפסיק כבר!" הוא הזיז את ידיו של הגדול ממנו ופרסי גיחך. "אתה אומנם שונא שנוגעים לך בשיער אבל אתה מרשה לבן אפולו מסוים לגעת בו, לא ככה ?" פרסי שאל וחייך חיוך ניצחון וניקו הסמיק יודע בדיוק לאיזה בן אפולו הוא מתכוון.
"ז-ז-זה ב-בכלל ל-לא ככה" ניקו הצליח להגיד לבסוף, מגמגם. זה היה כל כך שקוף שהוא אוהב את וויל ? לא לא אין מצב! ניקו חשב אבל הוא שתק ונאנח לפני שהתקרב לכולם.
"בכל מקרה, ניקו, תבוא איתי אל חדר הבקרה" אמר ליאו. "חדר הבקרה?" שאל ניקו בבילבול. "מישהו צריך להגיד לי לאן להגיע נכון?" לפני שניקו הספיק להוסיף משהו נוסף ליאו כבר החל ללכת, "ר-רגע, חכה!" קרא ניקו בעודו מסדר את החולצה שלו "טוב" ליאו הביט קדימה אל האופק, "לאן קודם פרסי ?" הוא שאל "אממ..." פרסי אמר כשלקח את המפה חזרה מניקו, "נראה שאנחנו הולכים לבית הלבן חבר'ה..."
YOU ARE READING
My sunlight
Fantasyניקו די אנג׳לו מפחד, פחד מהאמת ומרגשותיו אל חברו הטוב ויל סולאס האם ניקו יוכל לזכות באהבה שכל כך חלם לה ? או שמא חברותו עם ויל תהרס ? הסיפור נמצא גם אצל @Kevin_Elliott כל הזכויות שמורות למחבר ספרי פרסי ג'קסון- ריק ריירדן
