WANTS HIM

Chapter 10-

הנה לכם פרק. קריאה מהנה<3

~~~~

פרק 10-

"בואי" דלתי נפתחה ואית'ן הופיעה מולי ואמר זאת. הסתכלתי עליו במבט קריר וחלפתי על פניו כמו רוח יוצאת מהחדר ומחפשת בעיניי את אלכס או כל בן אדם אחר שיוביל אותי לאן שצריך מלבד אית'ן. אך לא היה אדם כזה.

"בואי אחרי" אית'ן אמר לאחר כמה שניות עוקף אותי. הלכתי אחריו יוצאת מהמקום, כשחושבים על זה עכשיו הוא לא אמור לא להראות לי באיזה איזור המקום נמצא?? אני עוד יבדוק את זה.. הגעתי למכונית לא מסתכלת סביבי וחוגרת את עצמי. בטיחות מעל הכל! הרמתי את מבטי אל המושב והלם הוכתב על הבעת פניי. מה לעזאזל הוא עושה פה? ידעתי שהם חברים אבל לא חשבתי שעד כדי כך.. רגע, הוא רוצח?!?!! אבוי לי עם מי ישנתי בלילה?

"טוב אז תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב! זה לא משחק. אם תחשבי על לברוח כדי לך מאוד שאנחנו לא נתפוס אותך. עכשיו אני יפרט לך קצת על חייו של האדם. הבחור בן 48 בלי ילדים ובלי אישה. לפני כמה שנים הוא לקח הלוואה של 25,000 שקל מאית'ן ולא טרח להחזיר. הרבה מאוד זמן שאנחנו מנסים לאתר אותו אך הוא כל פעם מתחמק מפגישה איתנו. ובשל הסיפור הארוך שלו איתנו אנחנו נצטרך להרוג אותו היום. אל תדאגי לא את. אני. את רק תופסת פשוט מאוד וקל. מובן?" מייקל הרצה לי את כל זה מבלי להסתכל עלי אך לקראת מילתו האחרונה החל להפנות את גופו ופניו אלי. כשהבין שזאת אני מבטו התרכך מעט והוא בלע את רוקו בכבדות. "מה את עושה פה?" שאל. "אין לי מושג" אמרתי מנסה להיות אדישה אך באמת שהתחננתי שהוא יציל אותי מבפנים.

"את הבחורה שאית'ן בחר למרר את כל חיה?" פניי התכווצו באי הבנה. "את זה הוא לא אמר לי.." אמרתי ומייקל מיד הבין מה אמר. "אה הוא לא סיפר לך את זה?" הוא קצת נבהל. "הוא סיפר לי שאני יהיה פה עד שכמה משימות שלי הסתיימו" סיפרתי למייקל את כל מה שסופר לי עד כה. "אה" אמר ומיהר להסתובב ולהתחיל לנסוע. "בכל אופן יש לנו משימה להשלים" אמר מנסה להעביר נושא. "מייקל" אמרתי בקול כמעט שבור. "ממ?" המהמם בשאלה. "מה הוא מתכנן לעשות לי?" שאלתי בחשש. אני יותר מידי חלשה בשביל משימות כאלה. "אני לא יכול לספר לך" אמר. "מייקל!" התעקשתי לדעת. "מה?" שאל בתמימות. "למה אתה לא מספר לי? חשבתי שאנחנו חברים" אמרתי מנסה לעשות לו מצפון. "אני לא יכול לספר לך" אמר לי. "רק תגיד לי דבר אחד" אמרתי לו. "תלוי" אמר לאחר זמן קצר. "זה הולך לכאוב?" שאלתי. לא התכוונתי למשימה. התכוונתי למשך השהייה שלי קרוב לאית'ן. מייקל עצם את עיניו כשהבין למה התכוונתי ונשך את שפתיו בחוזקה ממש כאילו כואב לו להגיד את זה. "כן" אמר את הלא צפוי. זה כאב. הרגשתי נפילה. איך הגבר שהתאהבתי בו רוצה להכאיב לי? מכל הגברים בעולם? דווקא הוא? הדבר היחיד שמתחשק לי עכשיו זה להיכנס מתחת לפוך ולבכות. לאף אחד לא אכפת מה קורה איתי? איפה כל החברות? אמא שלי? אבא שלי? כולם אוכלים את הסיפורים של אית'ן? הכאב הוא עצום אך עלי להוכיח את עצמי במשימה הזאת. אבל איך זה הגיוני שהוא מוציא אותי למשימה כזאת בלי לאמן אותי לפני? מה הוא מנסה להשיג פה? הוא רוצה שאני יפגע? איך הספקתי לשכוח.. זאת הייתה כל התכנית מלכתחילה, טיפשה.

צלצול טלפון נשמע זה היה ברור שהוא של מייקל כי הטלפון שלי נלקח ממני. מייקל ענה לשיחה. "אתה חתיכת בן זונה" אמר וניתק. כעס היה נשמע בקולו. הסתקרנתי לדעת מה כל כך הכעיס אותו. אך שתקתי, אני בטוחה שלא כדי לעצבן אותו יותר. "אני מניח שהמטומטם לא אימן אותך כמו שתכננו" מייקל אמר. "תכננו?" לא רציתי להאמין שניהם תכננו לאמלל אותי? מה לעזאזל הולך פה?! "כן, אבל לא ידעתי שזאת את" אמר והיה נראה שהוא כל כך מתחרט על זה.. הייתי שבורה מידי בשביל לענות לו. אני פשוט יתפוס את הבן אדם המסכן ויחזור לחדר שלי כאילו כלום. זה הכל. מהיום אני התעלם לגמרי מאית'ן. הוא במילא שונא אותי..

"את מוכנה? אנחנו עוד שנייה יוצאים" אמר והסתכל עלי. "כן" אמרתי באי ביטחון. הגענו למקום, מסתבר. מייקל חנה את רכבו כמה מטרים רחוק כדי שהאדם לא יזהה אותנו. זה מה שמייקל הסביר לי. פתחתי את חגורתי מתכוננת לצאת אך בלי שהספקתי להבין מה קורה ידו של מייקל תפסה בידי והוא משך אותי לנשיקה (?)

~~~~

זה היה הכלללל להיום שבת שלום לכולם אוהבת אתכם מלא