קריאה מהנה!!
~~~~
פרק 5-
נקודת מבט שרלוט-
יום חדש. ואני עובדת. ברגיל שלי. "בוקר טוב אמא" חיבקתי אותה. סיימתי להתארגן ונשארו לי כמה דקות עד שאצטרך לצאת. החלטתי לשתות את השוקו בבית. "איפה היית אתמול?" היא שאלה. תחקורים, תחקורים, תחקורים. "אצל לורן.." אמרתי. "נהנתן?" היא שאלה ואני הנהנתי. אני לא הולכת לספר לה על מייקל. זה היה חד פעמי. אבל מה אכפת לי ישנתי על מיטת קינג סייז לצד בחור חתיך. ולא עשינו כלום! הצלחתי לעזור לו לשמור על היצרים שלו! אין, אין הגאווה.
"טוב אמא אני צריכה לצאת.. נתראה!" אמרתי נושקת ללחיי שלה. "ביי נסיכתי. יום קסום" נתנה לי את אחת מהברכות שלה. אני אוהבת אותה כל כך.
נכנסתי למיני האדומה והמהממת שלי. התגעגעתי לנהוג בה. נסעתי ושמעתי שירים בפול ווליום. הלוואי שאית'ן היה רואה את זה עכשיו. הייתי ממשיכה לשיר ולא מתייחסת לצפירות שלו. שרתי בכיף והגעתי לעבודה. עוד פעם לראות את אנה.
"שלום" אמרתי לאנה ולעובדים. "היי. מה קורה?" היא שאלה. "בסדר איך את ואית'ן?" שאלתי בביטחון. "מסתדרים מצוין" ענתה מחייכת. שקרנית. אית'ן לא בחור של זונות ואני בטוחה שכולנו הבנו את זה. חוץ מאנה. אבל אנה היא זונה אז סביר להניח שההבנה לא תכה בה גם לא עוד חמישים שנה. אני רעה היום. אני יודעת. כל אחד והימים שלו.
צהריים כבר ואני עומדת לסיים את המשמרת שלי. סוף כל סוף. הכל הופך להיות בלתי נסבל. והנה הבחור השחצן מגיע. רק הפעם בלי בגדי עבודה. בדרך כלל הוא תמיד עם חליפות מכובדות כאלה. מעניין לאן כל הפלצנות שלו נעלמה.. "לכי את למלצר" אנה אמרה לי. "למה אני? זה חבר שלך" אמרתי. נראה כמה זמן היא תחזיק מעמד עד שהיא תגלה לי. "כן אבל הוא צריך להתגעגע" תירצה. "טוב.. מה שתגידי" אמרתי מוותרת לה.
"תרצה להזמין?" שאלתי את אית'ן. "כן, את המנה הקבועה" הוא אמר תוך כדי שהוא בטלפון לא מודע לאדם שעומד מולו. יותר טוב. "כבר תגיע אלייך" אמרתי והלכתי משולחנו. אני במקום הטבחים הייתי מוסיפה למנה שלו רעל. זונה.. זה מה שהוא חושב שאני. חבל שהוא לא מנסה להכיר.
"בבקשה, בתיאבון לך" אמרתי לו בתוספת חיוך מזויף למען הכבוד שאין לי כלפיו. אפשר לחשוב כבר מי הוא? טוב אני לא באמת יודעת מי הוא... "תודה רבה רבה" הוא אמר מפנה אלי את ראשו. "אויש את הזונה לא?" שאל. "מאחלת לך מוות בייסורים" ירקתי לכיוונו והלכתי. עבודה לא עבודה שלא יקרה לי זונה. חוצפן. אבל עדיין הלב כואב. הוא כבר נשבר ברגע שהבנתי שאית'ן הוא לא האחד שחשבתי שהוא.
נקודת מבט אית'ן-
"יש לי תוכנית אלכס" אמרתי לו בטלפון. גם יום חופש אצלי לא נחשב ליום חופש. תמיד אני מתרוצץ מסביב לעבודה. "מהי?" אלכס שואל בהתעניינות. "אני אשלח לך אותה במייל". "אוקיי בוס" אלכס אמר והשיחה התנתקה.
התחלתי לחזור לאחד שהייתי בעבר. רע, קשוח ואדיש. לכולם. היא גרמה לי להפוך לאחד כזה. ועל זה אני הולך להתנקם בה. אף אחד לא מתעסק איתי. היא לא יודעת מי אני אך בקרוב תדע.
שלחתי לאלכס את התוכנית שלי והיא הולכת לצאת לדרך מחר. כל שעלינו לעשות הוא להציב שומר סמוי לזונה. אני אפילו לא יודע את שמה. רק שבמקום לשמור עלייה הוא יחכה שתהיה לבד ואז הוא יתפוס אותה. משם הכל מורכב יותר. אבל את זה אני ישמור לעצמי עד להודעה חדשה.
----
אני פוקח את עיניי. שמח קצת. היום אני הולך לשבור את הזונה לכל החיים. אני כל כך שונא אותה! הצורה שבה היא דיברה אלי ועוד על אמא שלי. חצופה.
עשיתי את ארגוני הבוקר מסדר את שיערי בפעם האחרונה להיום ולוקח את כוס הקפה איתי לפרארי. אני מגיע לעבודה זורק את כוס הקפה באחד מהפחים בכניסה ונכנס למשרדי מחכה לאלכס.
"סליחה על האיחור" אלכס נכנס. "מאחר בחמש דקות.. בפעם הבאה זה לא יתקבל" אמרתי לו בקשיחות. ככה אני. תופס קצר את כל העובדים. אחרת הם יחשבו שפה זה משחק. ולי אין אף פעם זמן ליותר מידי חשיבות.
"מובן. שלחתי את השומר ויש עליו מצלמה נסתרת נוכל לדעת מה הוא עושה בכל רגע" אלכס אמר. "מצוין" אמרתי גאה. התוכנית שלי כל כך הולכת להצליח.
נקודת מבט שרלוט-
סיימתי לעבוד ואני בדרך הביתה. היום אני החלטתי ללכת ברגל. שמעתי שיש איזושהי סמטה שמובילה לרחוב שלי בדרך יותר מהירה. התחלתי ללכת ושמעתי רעשים מאחורי. מוזר. הסתכלתי לצדדים בודקת שאני לא קרובה למותי. כשלא היה אף אחד המשכתי ללכת. פחד התחיל להשתלט עלי כאשר ראיתי שהסמטה מתחילה להיות חשוכה יותר ויותר. טעיתי בדרך? פתחתי את הטלפון שלי מנסה לחייג לאימי שתבוא לקחת אותי. ~אין קליטה~ שיט. "פאק" אני ממלמלת לעצמי. איך אין פה קליטה לעזאזל!! אני ממשיכה ללכת אך פתאום יד מחסה את פי. אני מנסה להימלט אך אני לא מצליחה.. אני מתחילה להתפרע בתוך זרועותיו של האדם שמחזיק בי אך כשאני מולו אין לי סיכוי. לפתע הוא מצמיד לאפי דף עם חומר ולא נותרה לי אפשרות אחרת אלא לנשוף אותו לריאותיי לאבד את שיווי משקלי וליפול כששחור הוא הצבע היחידי שנגלה מולי.
~~~~~
אהבתן? אשמח אם תגיבו ותצביעו ליי
אוהבת אתכן מלאאא וסופש מושלם לכולן <33333
VOUS LISEZ
WANTS HIM
Roman d'amour*פתחתי את הטלפון שלי מנסה לחייג לאימי שתבוא לקחת אותי. ~אין קליטה~ שיט. "פאק" אני ממלמלת לעצמי. איך אין פה קליטה לעזאזל!! אני ממשיכה ללכת אך פתאום יד מחסה את פי. אני מנסה להימלט אך אני לא מצליחה. אני מתחילה להתפרע בתוך זרועותיו של האדם שמחזיק ב...
