oreo // lashton [hebrew]

how to save a life. // 18

♥ DON'T BE A GHOST READER, VOTE AND COMMENT ♥

He will do one of two things

He will admit to everything
Or he'll say he's just not the same
And you'll begin to wonder why you came

Where did I go wrong, I lost a friend
Somewhere along in the bitterness
And I would have stayed up with you all night
Had I known how to save a life

How to Save a Life ~ The Fray

~

נקודת מבט הארי

רצתי לעבר אשטון, נופל על ברכיי ברגע שהגעתי אליו. יכולתי לשמוע את האחרים מאחוריי. חוץ מלואי. חפנתי את פניו של אשטון בידיי. אלוהים אדירים.

הפנים שלו בערו מחום.

"הפנים שלו זה כמו פאקינג סאונה." אמרתי, דאגה ברורה בקולי. דמעות זלגו על פניי. חשבתי רק על דבר אחד.

אני הולך לאבד את החבר הכי טוב שלי.

"הארי, זה הולך להיות בסדר. שש, זה בסדר." לואי אמר, לוקח אותי בידיו ומשחק עם התלתלים שלי. הסתכלתי עליו מלמטה. הוא גם בכה, אבל הוא ניסה להיות מספיק חזק בשביל שנינו. ישבתי עליו, משעין את גבי כנגד החזה שלו, שנינו מחזיקים ידיים.

"הוא הולך למות, לו? אני לא אהיה מסוגל לחיות אם הוא אש ימות ,לו." אמרתי. לא שיקרתי. אני שמרתי על אשטון, ואני אף פעם לא אודה בכך בפניו, אבל הוא גם שמר עליי.

"הוא לא ימות, האז. תראה, ליאם מתקשר ל999 ." הוא אמר, מעביר את אגודליו על ידיי. הסתכלתי על ליאם, שעשה את מה שלואי אמר, ודיבר עם מישהו בטלפון. הסתכלתי על האחרים. הפרצוף של זאין היה קבור בחזה של נייל, ונייל כרך את זרועותיו סביבו.

לאחר מכן הסתכלתי על אשטון, שראשו הונח על יריכיי. עזבתי את אחת מידיו של לואי כדי לשחק בשיער של אשטון, בדיוק כמו שלואי עשה עם השיער שלי קודם. לואי הניח את אחת מידיו עליי בסימפטיות.

"עכשיו סיימתי לדבר בטלפון עם 999, הם יהיו פה בקרוב. אני, אה, הולך להגיד את זה להנהלה." ליאם אמר, גורם לכולנו להבין שאנחנו עדיין בבית ספר. שיט, אנחנו אמורים להיות בכיתה. אבל בהתחשב במצב שאנחנו נמצאים בו, אני לא חושב שלהיות בשיעור ממש חשוב עכשיו.

הסתכלתי שוב על אשטון כשליאם עזב. מה הולך לקרות לו? גם אם הוא ישרוד, הם לא הולכים לשים אותו בטיפול או משהו? מה אם הם ישלחו אותו לאיזה בית חולים נידח?

"מה קרה פה?" המנהלת שלנו, גברת שירן אמרה. היא העבירה את ידה בשיער הג'ינג'י שלה, מתכופפת כדי להעריך את מצבו של אשטון.

"הוא התעלף." ליאם אמר, משמיט את הסיבה. אבל היא תשאל למה, ונצטרך להסביר לה את זה.

"למה?" היא שאלה. רואים? לעזאזל.

"אני לא יודע." שיקרתי. אני לא יכול להגיד לה. היא לא יכולה לדעת. היא תשים אותו בבית חולים. אני לא יכול לעזוב אותו. אני לא יכול.