oreo // lashton [hebrew]

always. // 27

I'm a fly that's trapped

In a web

But I'm thinking that

My spider's dead

Lonely, lonely little life

I could kid myself

In thinking that I'm fine

Always ~ Panic! at the Disco

(פאניק! הם מתנה מאלוהימה -ה/מ)

~

נקודת מבט אשטון

נשענתי לעבר האסלה, דמעות יורדות על פניי. ניסיתי כל כך פאקינג קשה לאכול הערב! חשבתי שאוכל לעשות את זה. הייתי כל כך פאקינג בטוח בעצמי כשמילאתי את הצלחת שלי. הייתי כל כך פאקינג בטוח בעצמי כשלקחתי ביס. ואז לקחתי ביס נוסף. וחמישה ביסים נוספים.

כל הביטחון העצמי הזה אבד כשרצתי לשירותים.

"אני כל כך מצטער, לוק." אמרתי כשלוק עשה את דרכו אל השירותים. מחיתי את הפנים שלי עם שרוולי הסוודר שלבשתי, לא מקדיש מחשבה שנייה לכך שזה יכתים אותו. הסוודר הזה היה יותר מדי גדול בכל מקרה. לוק עטף את זרועותיו סביב הבטן שלי מאחוריי. הנחתי את זרועותיי על מושב האסלה, שם את ראשי מעליהם.

אני לא יכול להבריא, נכון?

"אני יודע, חתלתול. חזרה להתחלה זה חלק מהחלמה." הוא אמר, משכיב את ראשו על הכתף שלי. הוצאתי נשימה רועדת, דמעות קטנות עדיין זורמות על פניי. הדבר הבא שידעתי הוא שרעדתי ביפחות שוב. שאפתי אוויר לנשימה.

עשיתי את זה שוב. אכלתי בבית החולים, אז למה לא יכולתי פה? אני מתכוון, בטח, אכלתי קצת בכל יום, אבל חשבתי שהרגשתי טוב יותר. אבל אני לעולם אבריא. צחקתי עם עצמי כשאמרתי שאבריא.

"אל תוותר כל כך מהר." לוק אמר, כורך את זרועותיו חזק יותר סביבי. נענעתי את ראשי, לא רוצה להסתכל עליו. אני פשוט אראה אכזבה.

"אשטון? אתה בסדר." אמא שלי אמרה, יושבת לידי. הרגשתי את לוק משחרר את ידיו ממני. ידעתי שהוא עשה את זה כדי שאמא שלי תוכל לנסות לנחם אותי. פשוט נענעתי את ראשי שוב, יושב על ברכיה ועוטף את הידיים שלי סביב צווארה.

נשארתי שם, עטוף בזרועותיה של אמי וידי בידו של לוק, עד שנרדמתי.

~

"אש, תתעורר." שמעתי קול מדבר. פתחתי את עיניי, רואה שהייתי במיטתה של אמי. ראשי היה על החזה של מישהו. הסתכלתי מעלה, רואה את לוק. חייכתי אליו, מניח את ראשי שוב עליו ומשפשף את עיניי.

"אמא שלך אמרה שאנחנו צריכים להתארגן לבית ספר." הוא אמר. גנחתי.

"איו." אמרתי, יושב באיטיות. לוק חייך, נשען לנשיקה. הנחתי את ידי על פיו, מרחיק אותו ממני טיפה.