oreo // lashton [hebrew]

tonight you're perfect. // 33

Tonight you're perfect

I wanna fall in love with the stars in your eyes

Tonight you're perfect

I wanna fall in love but only for the night

Tonight You're Perfect ~ New Politics

~

נקודת מבט אשטון

קרב הלהקות היה היום. להגיד שהתחרפנתי לגמרי מזה יהיה לשון המעטה. אף פעם לא ניגנתי בתופים בפני קהל לפני. פשוט התפללנו שהמוזיקה והמילים שכתבנו יהיו טובים מספיק.

עמדנו מאחורי הבמה, ביחד עם כל הלהקות האחרות. כולם נראו יותר מוכנים מאיתנו. נראה שהם התלבשו יפה. בהתייחס לסקיני ג'ינס הקרוע שלנו, חולצות הטי-שירט הפשוטות והקונברס שלבשנו, נראה שלא התלבשנו כמו שצריך לאירוע הזה. הו, טוב.

שיחקתי בלחץ עם הצמידים שלי שעיטרו את ידי. לא יכלתי ללבוש חולצה ארוכה בגלל שכמתופף, אני אזיע נהרות. לוק הרגיש בלחץ שלי. הוא לקח את ידי, נותן לה לחיצה מרגיעה.

"אתה בלחץ?" הוא שאל. הנהנתי, מפחד שקולי יבגוד בי אם אנסה לדבר. מה אם אתבלבל? אם אעשה את זה, אני עלול להרוס את הכל לכולנו.

"אל תהיה. פשוט תעמיד פנים שזה הלילה שלך. הלילה זה הלילה שלך, אש. תנצור את הרגע. הלילה אתה מושלם." לוק אמר, מחייך. חייכתי אליו בחזרה, משעין את גבי על זהו כשהוא עטף את ידיו סביב מותני.

הייתי בהלם כשראיתי את הארי הולך לעברנו.

"היי חברים." הוא אמר, מחייך חיוך רחב.

"הארי, אתה שר?" שאלתי, עדיין בשוק. הוא אמר לי שיש לו פחד במה. אני מניח שהוא התגבר עליו?

"כן, הוא כן. שיכנעתי אותו לעשות את זה." לואי אמר, בא מאחוריי הארי ומניח את זרועו עליו. הארי נאנח, משלב את זרועותיו.

"לא רציתי לעשות את זה, אבל לואי הוא כלבה." הארי אמר, תוקע אצבע בלחיו של לואי. לואי סובב את הארי, מפליק לו בתחת לפני שהוא הלך.

"אז אתה מופיע עם אנשים אחרים?" לוק שאל. הארי הנהן.

"כן. לואי, זאין, ליאם, נייל ואני שרים, אבל יש לנו חברים אחרים שמנגנים עבורנו בכלי הנגינה." הארי אמר, מגרד את צווארו.

"מגניב. אני סוף סוף יכול לשמוע את הארי סטיילס שר. אני מתרגש." אמרתי, נוגע בגומה שלו כשהוא חייך. האורות בהקו כשזה התחיל, אז הארי אמר להתראות והלך לעבר הלהקה שלו. הסתכלתי על הקהל, רואה שהוא היה מלא לגמרי. זה הפך אותי ללחוץ אפילו יותר.

הם התחילו מלהקות בנות, ללהקות מעורבות, ללהקות בנים. לוק ואני נשארנו באותה תנוחה, זזים לאיטנו בקצב של השירים. לא היססתי לנשק אותו כשרציתי יותר.

"הבאים הם וואן דיירקשן." הם הודיעו דרך הרמקולים. צפיתי בהארי והאחרים מגיעים לבמה. התרגשתי, יודע שסוף סוף אוכל לשמוע את קולו של הארי.

"היי. אנחנו וואן דיירקשן ואנחנו הולכים לשיר שיר שנקרא ליטל תינגס." ליאם אמר, אין אפילו קמצוץ של לחץ בקולו. הוא בא מוכן להכל. היו כמה מחיאות כפיים בקהל ששתק ישר כשהמוזיקה התחילה.

בסוף השיר, הפה שלי היה פעור. הם היו פאקינג מדהימים. מחיאות הכפיים שהם קיבלו היו רועמות. הם קיבלו הכי הרבה מחיאות כפיים עד עכשיו.

כל הכבוד, וואן דיירקשן. אתם מהממים.

"יש לנו תחרות שם." אמרתי ללוק. הוא פשוט הנהן, עדיין בהלם מההופעה שלהם. ידעתי שנייל, לואי וליאם יכלו לשיר, אבל לא היה לי מושג למה זאין והארי היו מסוגלים.

"הבאים בתור- פייב סקנדס אוף סאמר." הם הודיעו, ולקחתי נשימה עמוקה. כולנו לקחנו את כלי הנגינה שלנו, הולכים לעבר הבמה. לוק החזיק בידי לפני שעלינו לבמה.

"תזכור, אש- הלילה אתה מושלם." לוק אמר, וחייכתי. הלכנו לבמה, מוכנים לגמרי להראות להם מה אנחנו יכולים לעשות.

~

לוק ואני ישבנו על הגג שלו. עלינו מהחלון לשם. הלילה היה לגמרי מתיש. למרות שהגענו למקום שני, עדיין קיבלנו מחיאות כפיים גבוהות יותר מכל אחד אחר. חוץ מוואן דיירקשן כמובן, שזכו.

הם דיברו עם כמה אנשים על הזכייה כשאנחנו התחרפנו לגמרי. אני מתכוון, הגענו למקום שני. זה יותר מטוב מהמקום השלישי, והרביעי, והחמישי, וכל האחרים אחריו! הנקודה היא; הגענו לאיפשהו. באיטיות רבה, אבל עדיין זזנו. וזה כל מה שהיה חשוב.

שילבתי את אצבעותיי עם האצבעות של לוק כשצפינו בכוכבים מעלינו. חייכתי, מסתכל על לוק. נישקתי אותו לפני שאמרתי משהו.

"הלילה אנחנו מושלמים."

~