what if? / taekook

פרק 3

חשוב
אני לא רוצה לאכזב אף אחד בגלל הדמות של טאהיונג בספר הזה, אז אני אוסיף שתדעו, טאהיונג בסיפור הזה הוא אני. אומנם לא ניסיתי להתאבד חס וחלילה אבל אני הילדה שתמיד יושבת בפינה בסוף וחושבים שהיא מוזרה, אני הילדה שנראית כל כך קרה ומגעילה מבחוץ אבל בפנים יותר רגישה מכל בנאדם שתמצאו, אני הילדה שמפחדת ממה שכולם יחשבו עליה ומעדיפה פשוט להימנע מהם. זו הסיבה שהדמות של טאהיונג תהיה דמות לא כל כך יציבה, מצבי רוח משתנים והמון שינויים דרסטיים בהתנהגות, כי כזו אני, וזה טוב לי לפרוק את זה לתוך משהו שאני מאוד אוהבת לעשות, עם אנשים שאני מאוד אוהבת :) ותתעלמו מה ספויילרים האפשריים שעשיתי לכם פה😂

-

טאהיונג עמד שם והסתכל על הנער המוכר לדקה שלמה, מתלבט אם לגשת אליו או להמשיך ללכת, הוא מאוד רצה להגיע הביתה כבר אחרי יום העבודה שלו, אבל משהו בו פשוט לא יכל להשאיר את ג׳ונגקוק לבכות שם לבד. (כי מה חשבתם שאני אתן לו ללכת הביתה)

״ג׳ונגקוק?״ הוא לחש ושם את ידו על כתפו של השני, ג׳ונגקוק שישב עם פניו בין ידיו הרים את ראשו וכשראה את טאהיונג מולו התעצבן, ״לך מפה״ הוא אמר וטאהיונג לא ידע מה לעשות, להקשיב לו וללכת? למה משהו בו אומר לו להתעקש ולהישאר.
״לא״ הוא אמר והתיישב לידו, ״מה קרה לטאהיונג שלא אכפת לו ממני?״ הוא שאל בעוקצניות וטאהיונג גלגל עיניים והתעלם, הוא בעצמו לא יודע. ״זה קשור לחברה שלך?״ בשנייה שהוא שאל את זה ג׳ונגקוק התחיל לבכות אפילו יותר, טאהיונג לא ידע מה לעשות, לחבק אותו? הוא לא חיבק אף אחד מאז ש- טוב, שניסה לקחת את חייו.

זרועות חסונות עטפו את ג׳ונגקוק ההמום והוא הסתכל על טאהיונג בשוק. ״אתה מחבק אותי?״ הוא שאל בטיפשות וטאהיונג גיחך מעט, ״לא, אני חונק אותך. כן אני מחבק אותך עכשיו תירגע ותהנה כי זה לא קורה אף פעם״ הוא אמר והידק את האחיזה שלו בשני, ברגע זה ג׳ונגקוק הרגיש בטוח, כל כך בטוח שזה היה מוזר, למה ההרגשה הזו בין הזרועות של השני הרגישה לו כזו נכונה? הוא חיבק את טאהיונג בחזרה ובכה אפילו יותר, טאהיונג רק ישב שם וחיבק אותו, לא אומר כלום, אבל זה הרגיע אותו, ובסופו של דבר הוא הפסיק לבכות.
״מה קרה? ח-חשבתי שאני סתם אחד שאמא שלו מכריחה אותו להיפגש איתך, למה אתה נחמד שוב?״ הוא אמר וטאהיונג נאנח, ״אני לא יודע לענות לך על זה, אני פשוט לא יכול להשאיר אותך בוכה פה, עד כמה מגעיל אני יכול להיות״ הוא אמר וג׳ונגקוק ציחקק, ״אכפת לך להגיד לי מה גרם לך לבכות כמו נקבה?״ ג׳ונגקוק היכה בכתפו בקטנה על ההערה המיותרת וסיפר לו על סו-מין, אבל כמובן שהשמיט את החלק שבו היא האשימה אותו ואמרה שהוא מאוהב בו.

״כלבה״ טאהיונג אמר וג׳ונגקוק רק צחק, ״אני יודע נכון.״
״תגיד״ טאהיונג אמר פתאום אחרי שקט ממושך.
״מה?״ ג׳ונגקוק שאל וטאהיונג פתאום הסתובב עם פנים לכיוונו והמשיך לדבר, ״עד כמה אתה שונא אותה עכשיו מאחד עד מיליון״ הוא שאל וג׳ונגקוק צחק, ״מיליון״ השניים צחקו, ״למה?״ הוא שאל וחיוך ענק עלה על פניו של טאהיונג, ״יש משהו שתמיד רציתי לעשות אבל לא היה לי ממש למי, זאת אומרת אני שונא המון אנשים אבל צריך סיבה בשביל לעשות את זה, ויש לך סיבה מספיק טובה.״ הוא אמר וחיוך ערמומי עלה על פניו, ג׳ונגקוק המבולבל שאל בתמימות, ״למה אתה מתכוון?״ הוא שאל וטאהיונג רק חייך תפס את ידו של ג׳ונגקוק והקים את שניהם מהספסל, ״פשוט תעקוב אחריי״ הוא אמר וג׳ונגקוק פשוט הנהן והסמיק מהרגשת ידו החמה של השני עוטפת את ידו.