what if? / taekook

פרק 8

תודה על 2k קוראים!
———————————————————————

אחרי השיחה שלו ושל ג׳ונגקוק, ג׳ימין רצה להכיר את הנער שגרם לחבר הכי טוב שלו להתאהב בו, הוא תמיד ראה את קים טאהיונג כאדם מוזר מאוד, גם במראה וגם באישיות, הוא תמיד היה בצד, בכל מצב, בהפסקות אף אחד לא ידע לאן הוא הלך, השיער שלו היה צבוע בצבע לא רגיל בסביבה שלהם, והוא תמיד היה לובש את אותו עגיל מוזר וארוך שג׳ימין לא מצא כיפה. הוא תמיד רצה להתרחק ממנו כמה שיותר. אחרי השיחה שלו ושל ג׳ונגקוק הוא היה מבולבל, הבן אדם שג׳ונגקוק סיפר לו עליו לא נשמע כמו הטאהיונג שהוא חשב שהוא הכיר, הוא נשמע בן אדם חברותי, חסר פחד, אולי אפילו מצחיק. הוא נשמע כמו בן אדם שג׳ימין היה שמח להכיר, הוא פחד שהוא לא יצליח להגיד לצד הזה בו מהר, אבל הוא רצה, גם בשביל ג׳ונגקוק וגם בשביל עצמו. הוא ריחם על טאהיונג, כן, אבל זה היה מעבר לזה, הוא באמת רצה להתחבר אליו פתאום.

-

״טאהיונג!״ קול לא מוכר קרא לטאהיונג מחוץ לחדר האוכל, טאהיונג בהה בשולחן של ג׳ונגקוק וג׳ונגקוק בהה בו. טאהיונג ניתק את קשר העין שלהם כשהסתובב לראות מי קרא לו, בכל מקרה, זה לא קורה הרבה שמישהו קורא בשמו, או יודע איך קוראים לו בכלל.

הוא הסתובב וראה בן אדם נמוך יחסית, עם שיער בלונדיני וחיוך כל כך גדול שאפילו העיניים שלו חייכו איתו. הוא זיהה את הילד, הוא לא זכר איך קוראים לו אבל הוא ידע שהוא חבר טוב של ג׳ונגקוק, אותו אחד שיושב לידו תמיד בארוחת הצהריים ומסתכל עליו מוזר.

״היי״ ג׳ימין אמר כשהגיע ועמד אל מול טאהיונג, ג׳ונגקוק הפסיק להסתכל על השני ברגע שטאהיונג שבר את קשר העין, אז הוא לא ראה את חברו הטוב מדבר עם איתו.
״מה אתה רוצה״ טאהיונג אמר בקרירות והמשיך ללכת, מפנה את גבו לג׳ימין. ג׳ימין מיהר לרוץ אחריו והלך לידו, ״אני אמ, חבר של ג׳ונגקוק, כ-כאילו, לא חבר חבר, יד-״ ״אתה צריך משהו?״ טאהיונג קטע אותו, הוא לא הבין למה הוא מדבר איתו, הוא בחיים לא דיבר איתו. ״א-אני אמ״ ג׳ימין גמגם, דמותו של טאהיונג הייתה די מאיימת. ״אני ר-רק רוצה לדבר איתך״ הוא אמר וטאהיונג גלגל עיניים ועצר. ״לדבר? בחיים לא דיברת איתי, אתה לא אמור לשבת עם חברים שלך הכדורסלנים ולדבר על תחת וציצי?״ הוא אמר בלעג וג׳ימין הודה שהוא מעט נפגע, ״אני ביסקסואל אתה יודע״ הוא אמר וטאהיונג צחק, ״מה שאומר שאתה עדיין אוהב תחת וציצי, פשוט לא רק. למה אתה עדיין מדבר איתי?״ הוא אמר והסתכל על הנמוך ממנו שבלע רוק.

״אמרתי לך, אני רוצה לדבר! לנסות להכיר אותך״ הוא אמר וטאהיונג שוב צחק, חזק יותר, ״אני חושב שהתבלבלת בילד״ טאהיונג אמר והמשיך ללכת, ״לא, אתה קים טאהיונג, אני פארק ג׳ימין דרך אגב״ הוא אמר והושיט את ידו ללחיצת יד, טאהיונג לא הגיב. ״למה אתה לא אוכל?״ הוא שאל וטאהיונג נאנח, ״אני כן, פשוט לא עם החבורת טיפשים שיושבים על כיסאות אדומים ונפוחים שם״ הוא אמר וחייך חיוך מזוייף.
״אתה יכול לעצור רגע!״ ג׳ימין צעק כשטאהיונג התחיל ללכת מהר יותר. טאהיונג עצר והסתובב אליו, ״תקשיב, אתה חבר של ג׳ונגקוק, החבר הכי טוב שלי, אני בסך הכל רוצה להכיר אותך, זה יותר מדי לבקש?״ הוא אמר וטאהיונג נאנח. ״טוב״ הוא אמר והמשיך ללכת. ״טוב?״ הוא אמר ונשאר במקום. ״בוא אחריי״ הוא אמר וג׳ימין הנהן והלך אחריו.