what if? / taekook

פרק 22 (סוף)

סליחה לקח לי זמן להעלות, זה עשה לי בעיות
אוקייי אז אחרי הרבה בכי ואיומי מוות בגלל הסוף של הפרק הקודם 😂 אני מקווה שתסלחו לי עכשיו :)
———————————————————————-

״ועם זה ג׳ונגקוק עזב את הקבר של טאהיונג, מכוסה דמעות וכאב בלב, כאב כי ידע שאהובו בחיים לא יחזור אליו.״

״וזה מה שהיה קורה אם היית מנסה להתאבד!״

ג׳ימין אמר, ״טאהיונג?״ הוא שאל, ״טאהיונג!״ הוא צעק הפעם, ״אה כן סליחה, שקעתי במחשבות״ טאהיונג אמר וג׳ימין הכה בו בקטנה, ״הקשבת לסיפור שלי בכלל?״ הוא שאל כאילו נעלב, ״כן וואו, זה היה עמוק, אני התכוונתי לספר שהתאבדת והחלפתי אותך בחבר הכי טוב פי אלף יותר מגניב״ הוא אמר, חוטף מבט כועס מחברו, השניים יושבים בסיפריית בית הספר מבריזים משיעור, הם החליטו שזה יהיה מצחיק להמציא סיפור על ׳מה יקרה אם השני ינסה להתאבד׳ ״נו באמת! זה הסיפור הכי טוב שסיפרתי אי פעם, מגיע לי קצת פרגון״ הוא אמר מחויך, ״טוב, זה היה די מרשים, אני מודה שכמעט בכיתי בקטע שקפצתי על המכונית ההיא בשביל להציל את ג׳ונגקוק״ הוא אמר וצחק,

״דרך אגב, למה דווקא ג׳ונגקוק?״ הוא שאל, ״מה?״ ג׳ימין היה מבולבל, ״למה בחרת דווקא את ג׳ונגקוק להיות ׳אהבת האמת׳ שלי״ הוא אמר וצחקק, ״אה, לא יודע, הוא עבר מולנו לפני שהתחלתי לספר ואמרתי למה לא״ הוא אמר וצחק, ״אה.. טוב״ טאהיונג אמר, נראה מעט מאוכזב, ״מה קרה טאה? יש לך קראאששש״ הוא אמר בהתגרות, ״היית מת!״ הוא צעק וקפץ על חברו להתקפת דגדוגים, אחרי שנרגעו הם התיישבו שוב כרגיל, ״הוא פשוט תמיד היה נראה כזה נחמד ו... חתיך״ הוא אמר וקרץ לג׳ימין, ״היי! יש לי חבר״ הוא אמר, ״אתם לא ביחד ג׳ימין״ טאהיונג הוסיף, ״אנחנו כן הוא פשוט לא יודע עדיין!״ הוא תקף את חברו, ״אהבתי את זה שהוספת את הקראש שלך עליו לסיפור, אתה באמת דוחף אותו לכל מקום הא״ טאהיונג אמר גורם לחברו להסמיק, ״מי שמדבר! אני יודע שיש לך קראש על ג׳ונגקוק!״ הוא אמר, ״אין לי, אבל אתה יודע, אני לא נגעל מהמחשבה שלנו כזוג״ הוא אמר.

בתזמון מושלם ג׳ון ג׳ונגקוק נכנס לסיפרייה, פעם שנייה היום, ״היי ג׳ימין! יש לך את השיעורים בהיסטוריה? לא עשיתי אותם והשיעור מתחיל עוד חמש דקות״ הוא אמר מחייך, די מתעלם מטאהיונג, כי לא ידע מי הוא. ג׳ימין הביא לו את המחברת שלו וג׳ונגקוק בא לקחת אותה, אבל ג׳ימין שחרר אותה מוקדם מדי והיא נפלה ליד רגליו של טאהיונג. גם טאהיונג וגם ג׳ונגקוק התקופפו שניהם בשביל להרים את המחברת, והניחו את ידיהם אחת על השנייה בלי לשים לב, וכשהם שמו לב הם הרימו את ראשיהם והביטו אחד בשני בעיניים, ״פאק אתה אפילו יותר יפה מקרוב״ טאהיונג פלט, מתפלל שג׳ונגקוק לא שמע ומושך את ידו במהירות, מסמיק.
״בכל מקרה..״ ג׳ונגקוק אמר אחרי הרגע הקטן שלו ושל טאהיונג, ״תודה ג׳ימין אני אחזיר לך את המחברת בשיעור!״ הוא אמר וחייך חיוך גדול, ג׳ימין רק הנהן וטאהיונג פער את פיו אחרי שג׳ונגקוק עזב.