שבוע עבר, טאהיונג ביקש מג׳ונגקוק שיפסיק ללוות אותו לחדר הכושר, שהוא יכול להסתדר לבד. שוב, הוא לא כעס על ג׳ונגקוק, הוא פשוט מבולבל. הוא לא יודע למה הוא עשה את זה או למה הוא זרם איתו, הוא העדיף להתרחק ממנו עד שהוא יבין.
ג׳ונגקוק לא התנגד כשראה את ההודעה מטאהיונג שאומרת שהוא יכול להפסיק לבוא איתו, הוא היה לא פחות מובך בעצמו, הוא ידע שעכשיו הכל יהיה מביך ביניהם, הוא כמעט נישק אותו, הוא כמעט נישק את טאהיונג, גבר, בן מינו, למה? הוא התעלם מכל המחשבות בראשו שהתאכזבו מזה שטאהיונג התרחק ברגע האחרון, והקשיב רק לאלה שאומרות לו שעדיף לו לשמור ממנו מרחק כרגע. אז ככה שבוע, מדי פעם עיניהם נפגשו בכיתה, אבל שניהם מיהרו להזיז את הראש ולחזור לעיסוקם.
״ג׳ונגקוק בוא החוצה רגע״ ג׳ימין אמר לנער ששיחק עם המזלג שלו באוכל בחדר האוכל והתעלם לגמרי מכל מה שהיה סביבו, הוא היה שקוע במחשבות על טאהיונג. ״ג׳ונגקוק!״ ג׳ימין קרא שוב ורק אז ג׳ונגקוק חזר להקשיב לשני, ״מה?״ הוא שאל בתמימות וג׳ימין פשוט גלגל עיניים תפס את ידו ומשך אותו אל מחוץ לחדר האוכל. ״מ-מה קרה?״ ג׳ונגקוק מלמל אחרי שג׳ימין עזב לו את היד. ״מה עובר עלייך? אתה כל השבוע בקושי מדבר איתי, אתה כל הזמן בוהה בדברים וחושב, מה קרה? הכל בסדר?״ הוא שאל, הוא דאג לחבר הכי טוב שלו, הם היו מספרים אחד לשני הכל, אבל היה נדמה לו שהוא מסתיר ממני דברים, וזה פגע בו.
״א-אני לא יודע, לא.״ הוא ענה וג׳ימין הרגיש רע שכעס על השני, ״ג׳ונגקוק זה אני, אתה יודע שאתה יכול לדבר איתי על הכל״ ג׳ימין אמר והניח את ידו על כתפו של חברו שבהה ברצפה.
״זה קשור לטאהיונג?״ ג׳ימין פתאום שאל וג׳ונגקוק הרים מהר את ראשו למשמע שמו של טאהיונג. ״מה?״ הוא שאל במהירות וג׳ימין הבין, ״ידעתי, זה קשור אליו, זה תמיד קשור אליו. ראיתי אתכם בכיתה בוהים אחד בשני ואז פתאום פונים לצד השני, ואתה כבר לא הולך איתו לטיפול הזה שלו אחר הצהריים, מה לעזאזל קרה ביניכם?״ ג׳ימין שאל וג׳ונגקוק ענה, ״כלום, לא קרה כלום.״ הוא אמר ונזכר ברגע שחלקו, נזכר בשפתיים של השני כמעט נוגעות בשלו, צמרמורת קלה עברה בגופו. ״תפסיק להסתיר ממני דברים! מה כבר קרה שכבתם?!״ הוא צעק וג׳ונגקוק הסמיק במהירות. ״אתם שכבתם. מה לעזא-״ ״ג׳ימין!״ ג׳ונגקוק צעק וקטע את השני, ״לא שכבנו, תירגע, טוב, אני אספר לך. אבל בוא למקום פרטי יותר״ הוא אמר והשניים יצאו לחצר והתיישבו מתחת לעץ רחוק מהכל.
״אז... מה קרה ביניכם? אל תגיד לי שהתנשקתם או משהו״ ג׳ימין אמר וג׳ונגקוק הסמיק, ״כמעט״ הוא לחש בקול שכמעט לא שמעו, אבל ג׳ימין שמע. ״מה?!״ הוא צעק והבהיל את ג׳ונגקוק שוב. ״תפסיק לצעוק״ ג׳ונגקוק אמר וג׳ימין התנצל. ״היינו אצלי, אמרתי משהו שפגע בו, הוא בכה, חיבקתי אותו, מפה לשם שנינו התקרבנו וכמעט התנשקנו, אבל הטלפון שלו צלצל והוא ברח.״ הוא אמר וג׳ימין הביט בו בהלם, ואז התחיל לצחוק. ״טאהיונג? קים טאהיונג? בכה? ואז נתן לך לחבק אותו? ואז כמעט התנשקתם? אתה בטוח שלא התבלבלת בילד?״ הוא אמר וג׳ונגקוק הביט בו במבט כועס, שגרם לו לשתוק. ״כן ג׳ימין, קים טאהיונג״ הוא אמר וגלגל עיניים.
״ממתי אתה הומו?״ הוא אמר וג׳ונגקוק שתק, ״א-אני לא״ הוא אמר וג׳ימין הופתע, ״כמעט נישקת גבר ואתה לא הומו?״ הוא שאל וג׳ונגקוק הנהן, ״מה הקטע ביניכם בכלל? אתה מחבב אותו? אוהב?!״ הוא שאל וג׳ונגקוק הניד את ראשו לשלילה, ״אני לא יודע ג׳ימין, תפסיק לצעוק כבר!״ הוא צעק עליו חזרה. ״אני לא יודע, אני לא אוהב אותו, ואני לא מחבב אותו, נראלי, אני לא יודע למה רציתי לנשק אותו באותו רגע ואני לא יודע אם אני אהיה מאוכזב אם ניקלע לסיטואציה כזו שוב.״ הוא אמר וג׳ימין הנהן, ״קוק אתה יודע שאני אבטח בך בכל מערכת יחסים שתבחר, אבל דווקא הוא? אין לי בעיה עם זה שהוא גבר אני בי בעצמי, פשוט הוא מוזר, ומופנם, אני רוצה את הטוב ביותר בשבילך ואני לא בטוח שהוא מספיק טוב בשבילך״ ג׳ימין אמר וג׳ונגקוק שתק.
ג׳ימין צודק? אבל טאהיונג הראה לו צדדים שאף אחד אחר לא ראה, אולי הוא טועה, אולי הוא מספיק טוב בשבילו, אבל מה הוא מרגיש כלפיו בכלל, הוא רוצה לנשק אותו? כן. הוא רוצה להיות איתו במערכת יחסים? הוא לא בטוח. הוא לא בטוח בכלום, הוא עדיין לא חושב שהוא נמשך לגברים, אבל טאהיונג עורר בו רגשות חזקים וגרם לו לצמרמורות במקומות בגוף שלא ידע שקיימים.
וגם אם יש לו רגשות, טאהיונג לא הומו, הוא קטע את הנשיקה, הוא התרחק ממנו, הוא התייחס אליו מגעיל כל הזמן, גם אם הוא מחבב אותו זה חד צדדי, הוא לא רוצה לפתח רגשות לאדם שאין לו סיכוי איתו, הוא לא רוצה שהלב שלו ישבר.
״איך ידעת שאתה נמשך גם לגברים?״ הוא שבר פתאום את השקט ששרר בין שניהם. ״א-אני פשוט ידעתי״ ג׳ימין אמר וג׳ונגקוק הביט בו מוזר, ״אתה מתנהג מוזר, כאילו אתה מסתיר משהו״ הוא אמר וג׳ימין נלחץ יותר, ״מ-מה- לא, אני לא מ-מסתיר כלום, פשוט מצאתי ג-גברים כמושכים גם.״ הוא אמר וחייך חיוך לחוץ, ״ג׳ימין אני הרגע סיפרתי לך שכמעט נישקתי את הילד הכי מוזר בבית ספר אתה יכול לא להסתיר ממני דברים?״ הוא אמר ברצינות וג׳ימין בלע רוק. ״טוב.״ הוא אמר והתחיל לדבר.
״א-אז, היה מ-מישהו.. שהיינו חברים ממש טובים, והתחלנו להתקרב יותר, והיו לי צמרמורות כל פעם שדיברנו או שהוא נגע בי, ותחושה מוזרה כזו בבטן, אחת שלא הרגשתי אף פעם לפני.״ ג׳ימין עצר כדי לנשום וג׳ונגקוק נלחץ טיפה כשידע בדיוק על איזה תחושה ג׳ימין מדבר. ״כ-כמו שאמרתי התחלנו להתקרב יותר, והתחושות האלה רק התגברו, הקש ששבר את גב הגמל היה כ-כשהוא..״ ג׳ימין עצר ״נו!״ ג׳ונגקוק אמר, הוא היה במתח. ״כ-כשהוא נ-נישק אותי..״ הוא אמר וג׳ונגקוק הופתע, ״מה? מי זה!״ הוא שאל וג׳ימין הניד את ראשו לשלילה, ״ג׳ונגקוק אני אוהב אותך ואתה החבר הכי טוב שלי, אבל אני לא אומר לך מי זה, מהסיבה הברורה שהוא בא אליי יום אחרי ואיים עליי שאם אני אספר את זה למישהו הוא ידאג שכולם ישנאו אותי, ושהוא ל-לא הומו.״ דמעה ירדה מעיניו של ג׳ימין וכאב לג׳ונגקוק בשביל חברו הטוב. ״הוא נישק אותך והוא לא הומו?״ הוא אמר מופתע וג׳ימין פתאום צחקק מעט.
״ג׳ונגקוק, זה בדיוק מה שאמרתי לך לפני כמה דקות.״
———————————————————————
פרק טיפה יותר קצר, סליחה.
ג׳ונגקוק מתחיל להבין שאולי הוא כן מרגיש משהו לטאהיונג..:)
במקרה ולא ראיתם פירסמתי עוד ספר, לכו לבדוק 😅💞
YOU ARE READING
what if? / taekook
Romance(הושלם) ספר 2: the real thing קים טאהיונג, הילד המוזר בלי החברים, אותו אחד שניסה להתאבד לפני חודש. ג׳ון ג׳ונגקוק, ה״חבר״ היחיד של קים טאהיונג, אבל זה רק כי אמא שלו הכריחה אותו. הבחור הכי מקובל בבית הספר, ראש נבחרת הכדורסל, בזוגיות שהוכתרה כ״זוג המל...
