פרק 8:
עיניי ננעצו בעיניו האפורות שהספיקו להתכהות לשחור מהפנט.
"אפשר להבין אחת ולתמיד מה לעזאזל קורה פה?" סטיב שאל מסובב אותי לעברו. "זה מסובך, אני בעצמי כבר לא יודעת." אמרתי מביטה בעיניו שלא שידרו דבר נוסף מלבד ייאוש.
"מה שקורה פה זה שאת ואני הולכים מכאן ברגע זה." שמעתי קולו מאחוריי, קרוב לאוזניי כך שהרגשתי את הבל פיו על עורי.
הסתובבתי לעברו בכעס עם רצון עז לצעוק עליו, אך מרוב הקרבה שהייתה בינינו, יצא שהיינו קרובים.
מאוד.
שפתיו הבשרניות היו קרובות לשפתיי ועיניו הכהות נעצו מבט בעיניי החומות.
"אני אגיד לך מה קורה פה!" צעקתי. "מה שקורה פה זה שאתה חושב שיש לך שליטה מסוימת על החיים שלי, מה שלא!" צעקתי בחוזקה. "אני לא מכירה אותך אפילו! וגם אם הייתי, לא הייתה לך שליטה על החיים שלי!" הוספתי מתעצבנת יותר.
לחיי לוודאי היו אדומות מהזעם שנאגר בי כלפיו והחלתי להתנשם מעט בכבידות. הוא גיחך, חושף מעט משיניו ובנוסף הוא גלגל את עיניו.
אוי אלוהים.
"את ואני יוצאים מכאן עכשיו. זה ברור?" הוא אמר מתכופף מעט לעבר אוזני הימנית.
"אני לא באה איתך לשום מקום!" צעקתי מרימה את ידיי כדי להרחיק אותו ממני, אך הוא תפס אותן במהירות ועצר אותי מלעשות זאת.
"תעזוב אותה." שמעתי את סטיב מאחוריי. קולו היה חזק אך חלש בו זמנית. הוא היה כעוס אך גם נואש בו זמנית, כאחד שכבר נמאס לו.
"תזכיר לי מי אתה?" הוא שאל מגחך בזלזול כלפי סטיב.
"תשחרר אותה." סטיב אמר ומפני שאני עם גבי אליו, אני יכולה רק לנחש שהבעת פניו הייתה מיואשת שמנסה במאמצים רבים לשדר כוח וכעס, מה שבא לעיניים אפורות בכזו טבעיות.
הוא, עיניים אפורות, סובב אותי לעברו של סטיב, הצמיד אותי לגופו וחיבק אותי צמוד אליו. ידו הימנית חבקה את מותניי כשהוא עובר דרך בטני, משאיר שובל של חום על עורי שנחשף מעט.
"ואם לא?" הוא אמר לאחר שעטף אותי עם ידו.
הוא ניסה להתגרות בסטיב והלוואי ויכולתי לומר שהוא נכשל בכך. הוא לא.
ראיתי איך סטיב מאגרף את שתי כפות ידיו בכעס ועוצם את עיניו בניסיון להתאפק ולא להתפרץ.
הוא דווקא, כן נכשל.
סטיב התקרב מניף את ידו האחת לעברו של עיניים אפורות כדי לפגוע בו, אבל הוא לא הצליח.
ידו השמאלית, זו שלא נגעה בעורי ונשארה שמוטה לצד גופו, הונפה לעברו של סטיב לפני שהוא פגע בו.
YOU ARE READING
DANGEROUS LOVE
Teen Fiction"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנ...
