פרק 17:
"הכל בסדר?" בריאן שאל כשנאנחתי בקול. "כן כן." אמרתי מחייכת אליו. "יש מצב שתוריד אותי בגן השעשועים הקרוב?" הוספתי בשאלה. "אוקיי..." הוא אמר מכווץ את גבותיו. "קרה משהו?" הוא שאל לאחר כמה שניות שראיתי שהעניין מציק לו.
בריאן לא ידע על כל מה שקורה עם אדריאן.
"אני אספר לך על זה בהזדמנות." אמרתי נאנחת בייאוש מכל הסיפור הזה.
"אני מקווה שזה לא משהו רציני." בריאן אמר ונעצר ברמזור האדום. "היי, לא משנה מה קורה, אני כאן." הוא הוסיף מלטף את הירך שלי ואז מחזיק בכף ידי. "תודה." מלמלתי מחזקת את האחיזה בידו.
-------------
לאחר שבריאן נסע מהמקום, התיישבתי על הספסל הקבוע שלנו בגינת הגן.
מאז שגיליתי על כל מה שהוא עושה, החלטתי שמוטב שניפגש במקום הומה אדם, אז בחרתי בגן השעשועים הזה.
אחרי הכל, פחדתי להיות איתו לבד.
חיכיתי כמה דקות ואז ראיתי אותו מגיע.
חולצה שחורה שיושבת על גופו בצורה מחמיאה, כרגיל, ומכנסי ג'ינס שחורים. עיניו היו שחורות ואפלות, גורמות לי לחשוב שבימים אחרים הייתי סקרנית לדעת מה הסיבה לכך, ולסתו הייתה חשוקה וידיו היו בכיסי הג'ינס.
"אתה מאחר." פלטתי לעברו כשהוא התיישב בצד השני של הספסל. "בעיות בעסקים." הוא אמר מפנה אליי את מבטו ומחייך חיוך מזויף. הנדתי בראשי לשלילה ומחשבות על מה שאולי עשה רצו בתוך ראשי. "הבאת את הכסף?" הוא שאל ישר ולעניין.
כך התנהלו המפגשים בינינו: לרוב הוא היה מאחר, הייתי זורקת לו מילה על כך והיינו עוברים ישר לסיבה שלשמה בכלל התכנסנו.
כסף.
"לא הספקתי לעבור בבית, אז זה מה שיש לי." אמרתי מוציאה כסף מתוך ארנקי. מאז מה שקרה, אני תמיד מסתובבת עם קצת יותר כסף בתיק, רק למקרה שפתאום אפגוש אותו .
"את מוזמנת ללכת הביתה, להביא את הכסף ולחזור." הוא זרק בלגלוג. "אתה מוכן לסתום קצת את הפה שלך?" צעקתי זורקת אליו את הכסף.
"זה לא שאני כאן מרצוני! גם אני לא שמחה לפגוש אותך כשאני יודעת שלפני שתי שניות סביר להניח שרצחת מישהו! אז תשתוק!" התפרצתי עליו. היה בי כל כך הרבה כעס.
"מה שתגידי." הוא ענה, מגלגל את עיניו ואוסף את הכסף שהתפזר.
"לך תזדיין, אדריאן." אמרתי מסדרת את התיק הקטן על כתפי ומוציאה את הפלאפון שלי. התרחקתי מהספסל וחיכיתי שבריאן יגיע.
שבע דקות לאחר מכן הוא הגיע ויצא מהרכב. אני לא יודעת למה, היה בי הדחף לרוץ לעברו, לחבק אותו, והוא היה שם כדי לתפוס אותי ולהחזיר לי חום ואהבה.
YOU ARE READING
DANGEROUS LOVE
Teen Fiction"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנ...
