•פרק 5- כן•

8.3K 265 271
                                    

ועשיתי את זה שוב פעם.

ניתקתי את ידי מידו והסתובבתי,מתחילה ללכת לכיוון הבית.

נעצרתי לרגע חושבת על הכל נזכרת במשהו שלינוי אמרה לי כשעוד הייתי בתהליכי שיקום

'בסופו של דבר את תצטרכי להמשיך הלאה, ככה או ככה. אורי לא היה רוצה שתישארי לבד לנצח' פעם ראשונה שאני באמת חושבת על המשפט הזה לעומק. המשפט הזה פתאום שינה לי את החשיבה,לגבי הכל,במיוחד לגבי כריסטופר.

הסתובבתי אליו בחזרה רואה איך פרצופו משתנה. לפי הבעת הפנים שלו הוא לא כל כך מבין מה אני עושה.

"כן" אמרתי "מה כן?" הוא שאל לא מבין "כן אני רוצה להיות החברה שלך מה לא ברור כאן?" שאלתי והוא מהר חיבק אותי והרים אותי,נשמתי את ריח הבושם שלו והייתי בעננים. הסתכלנו אחד על השנייה ושפתינו התנגשו בכל כך הרבה להט ותשוקה.

הלב שלי דפק כל כך חזק ולא יכולתי להזיז את שפתיי ממנו,הרגשתי פתאום שוב שלמה.

אבל אנחנו מכירים יומיים,כולה פאקינג יומיים מסכנים,איך אפשר להרגיש ככה ביומיים.

לא לא לא לא לא לא לא,אני חייבת לקחת את זה לאט,הוא בן אדם מפורסם הרי,הוא בטח יעזוב עוד כמה זמן,אני לא יכולה להרשות לעצמי להיקשר למישהו ככה.

"כריסטופר" קראתי לו "תקראי לי כריס, כריסטופר נשמע יותר מדי זר" הוא אמר והניח את ראשי על רגליו מתחיל להעביר את אצבעותיו בשערי. "אוקיי... כריס" התחלתי והוא הנהן "אנחנו מכירים רק יומיים,דברים הולכים יותר מדי מהר. סליחה הם רצים" אמרתי והוא צחק "בוא ניקח את זה לאט. אנחנו בקושי מכירים אחד את השנייה." אמרתי "אוקיי,אז תגידי לי מה את רוצה לדעת" הוא אמר "הכל,בערך" אמרתי לו והוא התחיל לספר.

"ועכשיו את" הוא אמר "מה אתה רוצה שאני אספר לך?" שאלתי "הכל" הוא אמר.

"אז קוראים לי עלמה. אני בת 16.5,יש לי חמישה אחים,ארבעה גדולים ואחד קטן מאיתנו בשנה" התחלתי "מאיתנו?" הוא שאל "אה כן, אני חלק משלישייה,אז יש לי את האחים שנולדו ביחד איתי כחלק מהשלישייה ועוד שני אחים גדולים ואח אחד שקטן ממני ומהאחים התאומים שלי בשנה" הסברתי "אז את האחות היחידה?" הוא שאל "יאפ" אמרתי "וואו,קשוח" הוא אמר "קשוח ביותר" אמרתי והמשכתי "היה לי רק חבר אחד" אמרתי נזכרת באורי ומרגישה את הדמעות מתחילות לצאת אבל מתאפקת כמה שאני יכולה "ואני מישראל את זה אתה כבר יודע. וזהו בערך" סיימתי.

"כמה זמן את תישארי כאן?" הוא שאל "שנה" השבתי והוא הנהן.

"אנחנו ניקח את זה איך שתרצי" הוא אמר אחרי כמה דקות של שקט "איך אני אדע שאתה באמת רציני לגבי זה?" שאלתי "לגבינו" הוספתי "בכל זאת כריס אתה בן פאקינג 23 אני בת 16.5 יש בנינו הבדל של שבע שנים. אתה רוצה לבלות ליהנות,אולי אפילו לזיין,אבל אני לא כזאת. היה לי רק חבר אחד ולקח לי זמן עד שהרגשתי מספיק בטוחה להתנשק איתו.

MALA MÍAOpowieści tętniące życiem. Odkryj je teraz