•פרק 62- טיטאניק•

3.5K 144 23
                                    

״אני יוצאת״ הודעתי להוריי שישבו בסלון ״לאן את הולכת כל כך מוקדם בבוקר?״ אמא שלי שאלה ״אני ואריק קצת רבנו אתמול. אני הולכת לדבר איתו״ אמרתי ״בהצלחה. תעדכני״ היא אמרה קורצת וחייכתי לעברה ״ביי״ אמרתי יוצאת מהדלת. אבא שלי היה כל כך שקוע בטלוויזיה שהוא אפילו לא שם לב שהלכתי, או שקמתי בכלל.

התקדמתי לכיוון הבית של אריק, לפתע ראיתי את דלת הבית נפתחת ובחורה יוצאת משם ומנשקת את אריק בלחי לשלום. היא החזיקה נעליי עקב ביד, הלבוש שלה לא היה כזה חשוף. אך עדיין, אני שונאת אותה כרגע בכל הלב שלי, וגם אותו.

הוא בגד בי

ראיתי שחור, הוא בגד בי. אנחנו מתכוונים להביא ילד לעולם ובגלל ריב טיפשי הוא אשכרה זרק את הכל לפח..? אני נתתי לו הכל. מה לא נתתי לו. אני מביאה לו את המתנה היא טהורה לעולם וזה את הילד שלנו. איך הוא יכול להיות כל כך כפוי טובה למען השם?

״אתה בן זונה.״ אמרתי גורמת לתשומת ליבו של אריק לעבור אליי.
פרצופו השתנה והוא היה די מופתע לראות אותי. ניסיתי להחזיק את הדמעות שלי בפנים כמה שיותר אבל אני נשבעת שזה היה יותר קשה מאי פעם. ״עלמה זה לא מה שאת חושבת״ הוא אמר יוצא מהדלת וסוגר אחריו. ״אז מישהי לא יצאה מהבית שלך עכשיו ביחד איתך נכון?״ שאלתי מנגבת דמעה בוגדנית שירדה במורד עיניי.

״אני לא אוהב לראות אותך בוכה. אני לא יכול אפילו לראות אותך ככה״ הוא אמר מרים את ידו בכוונה לגעת בפניי אך עצרתי אותו.
״אל תיגע בי״ אמרתי לוקחת צעד אחורה ״תישאר שם אל תתקרב אליי אפילו״ אמרתי וגל דמעות שלא שלטתי עליו בכלל התחיל לזרום מעיניי. למה אני כזאת תמימה לעזאזל? חצי שנה של זוגיות ואהבה אין סופית נזרקה כרגע לפח.

היא נזרקה לפח על כלום. על אגו טיפשי.

״עלמה אני נשבע לך שזה לא מה שאת חושבת״ הוא אמר ״זה מה שכולם אומרים.״ אמרתי ״עזוב כולם. זה מה שכריסטופר אמר לי, אחרי שמצאתי אותו שוכב עירום עם עוד מישהי במיטה״ הוספתי.
״את ראית אותנו שוכבים? את ראית משהו שאת באמת יכולה לבוא ולהאשים אותי שבגדתי?״ הוא שאל ״מספיקה לי עצם העובדה שראיתי אותה יוצאת מהבית שלך כשהוא מחזיקה נעלי עקב ביד שלה״ אמרתי והסתובבתי ממשיכה לבכות כמו נמושה. כנראה שהוא צדק לגבי העניין הזה.

״עלמה בבקשה אל תלכי עכשיו״ הוא אמר החזיק אותי וסובב אותי אליו מצמיד אותי לחיבוק ולא משחרר, אפילו לא לשנייה אחת.
״זאת הייתה בת דודה שלי. לא ידעתי מה לעשות לגבי הריב שלנו אז קראתי לה שתעזור לי, והיא באה אחרי מסיבת יום הולדת של חברה שלה, בגלל זה היא החזיקה נעלי עקב. אני בחיים לא בגדתי בך, ואני גם בחיים לא אבגוד״ הוא אמר בעודו ממשיך לחבק אותי ומלטף את שיערי. ״זה הייתה מי?״ שאלתי מתנתקת מהחיבוק אך עדיין נשארת בזרועותיו ״בת דודה שלי״ הוא אמר מסתכל לי בעיניים ״למה?״ הוא שאל ״יש מצב שקיללתי אותה בלב שלי קללות שאני לא מאחלת לאף אחד לשמוע״ אמרתי גורמת לו לגחח ״זה לא יוצא ממך״ אמרתי מרימה אצבע מזהירה ״רק אל תהרגי אותי״ הוא אמר גורם לי לצחוק.

MALA MÍAWhere stories live. Discover now