רצתי לכיוון אותה סמטה. אם יקרה לה משהו אני אמות.
״די תעזוב אותי!״ שמעתי אותה צועקת.
הגעתי לאותה סמטה ופשוט הרגשתי שאני רוצה להרוג מישהו. כל הגוף שלי נתקף בעצבים והרגשתי את הדם שלי מתחמם יותר ויותר,אף אחד לא יפגע בעלמה שלי,ושאני אומר אף אחד,זה פאקינג אף אחד.
״יש לך שלוש שניות להעיף את הידיים המזויינות שלך ממנה״ אמרתי מתקרב אליהם,עלמה נותרה בהלבשה תחתונה בלבד בעוד האיש הזה פאקינג נוגע בה בכל מקום,ניסה לאנוס אותה בקיצור.
התקדמתי אליו והעפתי את הידיים שלו ממנה,משהו שהוא היה אמור לעשות בעצמו מאשר שאני אפוצץ אותו מכות.
עליתי מעליו והכנסתי בו אגרופים יותר ממה שהרבצתי למישהו כל החיים שלי. מכל אגרוף לאגרוף הרגשתי איך זה נהיה הרבה יותר חזק,איך אני נהיה יותר עצבני. בעטתי בו כמה פעמים עד שעלמה החזיקה לי את הידיים וניסתה להרחיק אותי ממנו.
״די אריק זה מספיק״ שמעתי אותה אומרת בקול שבור,יואו עלמה אלוהים. היא באמת הצליחה באיזשהו מקום להרגיע אותי,והייתי עצבני כל כך,רציתי להרוג אותו ולתת לאמא שלו לאכול את העצמות,הייתי עצבני.
״עכשיו תעוף מפה וזאת פעם אחרונה שאני רואה אותך מתקרב לאזור הזה? שמעת אותי?!״ צעקתי עליו והטחתי את ראשו על הרצפה. הוא קם וניסה ללכת,ובנקודה מסויימת הוא התעלף.
עלמה התיישבה על הרצפה מקופלת והתחילה לבכות,אני לא יכול לראות את זה או לשמוע את זה.
״די זה בסדר״ אמרתי והנחתי את ידיי על הידיים שלה שם לב לזה שהיא רועדת. הנחתי על גופה הכמעט עירום את הג׳קט שלי וניסיתי להרגיע אותה.
היא פשוט לא הפסיקה לבכות או לרעוד,כל כך כואב לי עליה עכשיו.
״תסתכלי עליי״ אמרתי והרמתי את ראשה שהיה עמוק בין הרגליים שלה,מגלה שיש לה סימנים על הפנים,אני לא מאמין שהוא הרביץ לה.
״בן של זונה..״ מלמלתי מסתכל על הפנים שלה,אמא שלו זונה.
הורדתי את מבטי מסתכל על הגוף שלה מגלה שכולו חבול,חבל שלא הרגתי אותו ונתתי לו להירקב על הכביש,באמת חבל.
״אלוהים ישמור עלמה מה זה?!״ שאלתי מדבר על הגוף החבול שלה ״א-אנ-ני ניסיתי להתנגד. באמת שניסיתי. ה-הוא לא נתן לי לזוז ועם החגורה שלו הוא הצליף ואחר כך הוא גם ב-בע-עט בי. וכשבכיתי אז כדי להשתיק אותי הוא נתן לי כמה א-אגרופים״ היא אמרה בקול כל כך שבור. בקושי הצלחתי לשמוע אותה,היא בקושי הצליחה לדבר.
מהר מאוד עלמה חיבקה אותי וקברה את ראשה בחזה שלי והמשיכה לבכות. ליטפתי את ראשה וניסיתי להרגיע אותה.
״די קטנה הכל בסדר,אני מבטיח לך שאני אשמור עלייך מעכשיו״ אמרתי ״עלמה אני איתך עכשיו,הוא ישלם על מה שהוא עשה״ אמרתי והיא עדין לא הגיבה והמשיכה לבכות.
״פתאום הבכי נפסק והרגשתי שהאחיזה שלה בי נחלשת יותר ויותר.
״עלמה?״ שאלתי והיא לא הגיבה,כמה שניות עברו והיא צנחה על הרצפה,לא לא לא שיט זה לא קורה לי עכשיו.
״עלמה! עלמה תישארי איתי! עלמה״ אמרתי מנער אותה בעדינות מנסה להעיר אותה. כוסעמעמק אני אהרוג אותו.
״עלמה קומי בבקשה! עלמה בשבילי בבקשה קומי״ אמרתי ממשיך לנסות להעיר אותה ״עלמה די קומי״ אמרתי.
לפתע הרגשתי משהו רטוב על הפנים שלי,רגע אני בוכה? לא לא יכול להיות.
זה המשיך והמשיך,ממתי אני בוכה? מה אני ילד קטן? מה אני איזה כוסית? היא חייבת לקום,לא משנה מה היא חייבת! היא לא יכולה להשאיר אותי לבד.
״עלמה בבקשה קטנה שלי תקומי,הכל בסדר הוא הלך״ אמרתי והיא עדיין לא הגיבה,פאק. זין.
״בן של זונה אמא שלו זונה״ אמרתי,רוב הסיכויים שלעצמי.
הטלפון שלי נכבה אז אין לי איך להתקשר לאמבולנס אפילו.
מצאתי את הטלפון של עלמה בצד השני של הסמטה,התקדמתי אליו במהירות תוך כדי משגיח שלא קורה לה כלום.
פתחתי את הטלפון והתקשרתי לאמבולנס,יש לי חמש דקות עד שהם באים ואני צריך להלביש את עלמה,אין סיכוי שאני נותן לה להעלות כמעט עירומה לאמבולנס,ימות העולם וזה לא יקרה.
ניסיתי להלביש אותה בכל דרך אפשרית אך זה לא עבד,כוסעמק.
סגרתי את רוכסן הג׳קט שלי ששמתי עליה וחיכיתי איתה עד שהאמבולנס יגיע. ״עלמה,אלוהים הלוואי ולא היית צריכה לעבור את כל זה,אני מצטער״ אמרתי מנגב את הדמעות האחרונות מהפנים שלי תוך כדי מלטף את ראשה ״אני באמת מצטער״ אמרתי מניח נשיקה בקודקוד ראשה והאמבולנס הגיע,בבקשה שיהיו שם בנות,אני לא רוצה שיראו אותה עירומה.
שתי בנות ושלוש בנים,יופי זה מה שחסר לי.
העלו אותה על האלונקה כשהיא עדיין מעולפת.
עליתי איתם על האמבולנס וחיברו את עלמה למכונת הנשמה,אני ממש לא מתכוון שיראו אותה עירומה. אמנם השתי בנים האחרים יושבים בקדמת האמבולנס אבל אפילו הבן היחיד הזה לא יראה את עלמה שלי עירומה,ימות העולם וזה לא יקרה.
הורדתי את החולצה והנחתי על פלג הגוף התחתון של עלמה שהיה חשוף. החזקתי לה את היד ונלחמתי שהדמעות שלי לא ירדו.
הבנות שהיו שם בהו בי בלי סוף,או שהם יודעות מי אני,או שזה העובדה שאני בלי חולצה,או שתיהן ביחד.
״את תהיי בסדר״ לחשתי לעלמה מניח לה נשיקה על המצח כשאני עדיין ממשיך להחזיק את היד שלה.
״היא לא חברה של כריסטופר?״ אחת מהן שאלה ״את באמת חושבת שזה הזמן לשאול את השאלות האלה?״ שאלתי והיא לא ענתה.
הוצאתי את הטלפון של עלמה מהכיס שלי והתקשרתי לכריס,הוא צריך לדעת.
״עלמה! יואו איזה מזל את לא מבינה איך דאגתי״ כריס אמר כשענה לטלפון
״כריס אני צריך שתבוא לבית חולים״ אמרתי
״מה בית חולים? אריק מה קרה?״ הוא שאל בלחץ
״קרה לעלמה משהו? אריק תענה לי!״ הוא אמר,שמעו על הקול שלו כמה שהוא לחוץ
״זאת עלמה.. תבוא אני אספר לך הכל״ אמרתי ולא הספקתי להשלים את המשפט וכריסטופר ניתק את השיחה.
עלמה עדיין לא הגיבה,או זזה,או כלום.
ירדנו מהאמבולנס וישר לקחו את עלמה,אף אחד אפילו לא דיבר איתי,אני מת מפחד עליה.
״מה קרה לה?״ כריסטופר נכנס לבית חולים במהירות ״אריק מה קרה לה?״ הוא צעק ופתאום ראיתי את שאר הבנים נכנסים לבית חולים ומתקדמים אלינו במהירות גם הם.
״הלכתי ברחוב,סתם הייתי צריך לחשוב על הכל. ואז שמעתי צעקה והקול היה לי מוכר,יותר מדי מוכר״ התחלתי והוא הנהן ״אחרי ששמעתי את אותו הקול מהסמטה הבנתי שזאת עלמה..״ המשכתי והורדתי את ראשי למטה נזכר בכל מה שהלך שם.
״ניסו לאנוס אותה כריסטופר. אני לא יודע מה היה קורה אם אני לא הייתי מגיע לשם״ אמרתי מביט בו ורואה איך העצבים שלו עולים והעיניים שלו מתחילות להאדים,ממתי כריסטופר בוכה?
״איך מצאת אותה?״ הוא שאל בקול רועד ״אמרתי לך כבר״ אמרתי לו ״אני מתכוון מה הוא עשה לה באותו רגע שמצאת אותה״ הוא אמר לא מסתכל עליי אפילו. ״הוא הפשיט אותה והיא הייתה רק בהלבשה תחתונה שהוא מעליה. הוא בדיוק התכוון להוריד לה את התחתונים אבל אני הגעתי״ אמרתי נזכר בכל מה שהיה ועברו לי צמרמורות בכל הגוף. כריסטופר חיבק אותי,הוא בוכה,אבל גם אני בכיתי.
עלמה מה עשית לנו?
״אח שלי יהיה בסדר״ אמרתי לו והתיישבנו ביחד עם הבנים שהביאו לנו שתייה להירגע. ״אני מצטער״ אמרתי והבנים הסתכלו עליי.
״אני לא יודע מה עבר עליי בחודש האחרון,כנראה שזאת הייתה פשוט תקופה לא טובה. אבל אני חוזר להיות מי שהייתי,די״ אמרתי ״אז נגמר הבית זונות?״ ריצ׳רד שאל ״נגמר,לגמרי נגמר״ אמרתי וקמנו כולם והתחבקנו.
״מישהו הודיע להורים שלה?״ שאלתי ״כן הם בדרך״ ג׳ואל אמר.
״עלמה זוהר?״ שמענו את האחות ״כן זה אנחנו״ זבדיאל אמר והתקדמנו במהירות לכיוון האחות.
״מי אתם?״ היא שאלה ״קרובי משפחה?״ היא שאלה ״אני החבר שלה וההורים שלה בדרך״ הוא אמר וראו כמה שכואב לו בעיניים שלו.
היא היססה בהתחלה אם לדבר אבל כשראתה כמה שאנחנו דואגים היא התחילה לדבר.
״טוב היו למה מכות יבשות וחבלת ראש קשה. הזיכרון שלה נפגע,הסיכוי שהיא תזכור אתכם קלוש מאוד,היא כנראה תזכור רק את ההורים שלה וזהו. שתי צלעות שלה נפגעו קשה כך שהיא צריכה לנוח המון ולא להתאמץ יותר מדי. חבשנו לה את רגל ימין כיוון שהיא התחילה להתנפח ואת יד שמאל בגלל החבלות הקשות שלה. וזהו בעיקרון״ היא אמרה ופשוט לא הגבנו,ניסינו לעכל את כל מה שהיא אמרה. היא באמת לא תזכור אותנו..? רציתי למות באותם הרגעים שהיא אמרה את זה,זה כל כך לא מגיע לה,וגם רבנו לפני זה,אני לא אסלח לעצמי.
״היא כרגע רדומה,רק אחד יכול להיכנס אליה וכשהיא תתעורר תוכלו להיכנס אליה כל השאר״ היא אמרה והמשכנו לעמוד שם בשקט.
ראיתי את הפה שלה זז אבל לא באמת הצלחתי להקשיב,אני רק חושב על כמה מטומטם אני. אם אני לא הייתי קורא לה זונה כל זה לא היה קורה,זה באשמתי,כל הפאקינג שיט הזה באשמתי.
״אז מי נכנס?״ היא שאלה ״אני״ כריסטופר אמר ״אז בוא איתי אני אראה לך את החדר שלה״ היא אמרה וכריס הנהן והלך איתה.
היא לא זוכרת אותנו...?
