״מה?״ שאלתי אותה לא מבין ״די אריק אני באמת לא מסוגלת״ היא אמרה מניחה את ידיה על ראשה בייאוש.
״מה הלך כאן? אתה יכול בבקשה להסביר לי?״ היא שאלה מנגבת עוד קטנה שירדה במורד פניה.
״הייתי חייב לשאול אותך משהו עלמה, אני נשבע שלא באתי לכאן כדי לנשק אותך, אחרי הכל אני זה שאמרתי לך להתעלם ממני כל השבוע ולשכוח את מה שהיא אתמול כדי להתרכז בכריסטופר. הוא החבר הכי טוב שלי ואני מכבד אותו.
עליתי לכאן כי באמת רציתי לשאול אותך משהו אבל כשעליתי גיליתי שכבר נרדמת אז אמרתי לילה טוב ונישקתי אותך בלחי, ואז כריס נכנס וחשב שאני מנסה לנשק אותך או לזיין אותך מאחורי הגב שלו, ואני לא מבין איך הוא בכלל מעביר את זה לעצמו בראש. למרות כל מה שהיה אתמול אני פאקינג שמתי אותו לפניי ודאגתי לו ושמתי את כל הרגשות שלי בצד כדי שתתרכזי רק בו. כן, אמרתי לו שאני מאוהב בך וזו מהסיבה הפשוטה שלא יכולתי להשאיר את זה יותר בבטן, הוא לחץ עליי. אבל לא חשבתי שהוא ישתמש בזה לרעה ברגע שהוא יראה ויתעצבן. בקיצור הוא עלה התחיל להתעצבן ולקלל ומשם את כבר יודעת מה היה״ אמרתי והיא הרימה את מבטה מרצפה והסתכלה עליי.
היא הרימה את ידה והניחה על הפציעות שעל הפנים שלי ונגעה בהן בוחנת כל דבר.
״תראה למה זה גרם״ היא אמרה בלחש מדברת על הפציעות שלי ״תראה למה המכות המפגרות שלכם גרמו!״ היא הרימה את קולה מנגבת בידה את הדם שנזל לי מהשפה והאף, וריצ׳רד נכנס עם הקרח.
״כריסטופר בסדר?״ עלמה שאלה את ריצ׳רד ״הוא למטה אנחנו מנסים להרגיע אותו, אל תדאגי שמנו קרח הוא בסדר״ ריצ׳רד אמר ״טוב קחי את הקרח אני יורד להביא עזרה ראשונה״ הוא הוסיף ועלמה הנהנה ולקחה מידו של ריצ׳רד את הקרח והוא יצא מהחדר.
היא הניחה את הקרח על הפציעות שעל פניי והרגשתי צריבות בכל הגוף.
״אני מצטערת. זה כואב..?״ היא שאלה בחשש ״כן קצת״ הודיתי באמת והיא הנהנה והניחה בחזרה את הקרח על פניי בעדינות במטרה לנסות כמה שפחות להכאיב לי. כל הנחה של הקרח על הפנים שלי הפרצוף של עלמה השתנה והיא ניסתה להיות כמה שיותר מרוכזת כדי לא להכאיב או לגרום לנזק.
״אלוהים זה לא מפסיק״ היא אמרה מדברת על הדימום מהאף שלי והרימה את ראשי למעלה כדי לנסות לעצור את הדימום.
״תראה מה זה עשה לך. זה היה כל כך שווה להתחיל את השיט הזה?״ היא שאלה בכעס ״עלמה זה לא שתכננתי את זה את יודעת הוא פשוט התנפל עליי״ אמרתי והיא לא התייחסה והמשיכה לנסות לעצור לי את הדימום.
״תרים״ היא אמרה בפתאומיות ״מה?״ שאלתי לא מבין ״תרים את החולצה אני רוצה לראות מה הוא עשה לך״ היא אמרה ״אריק אני רואה שכואב לך תרים את החולצה המזדיינת הזאת ותיתן לי לראות כבר!״ היא אמרה והרמתי בלית ברירה את החולצה מגלה את הסימן הענק שהספיק להתפשט לי לאורך כל בית החזה.
״אני מצטערת אם זה יכאב״ היא אמרה ולפני שהספקתי להוציא מילה מהפה היא הניחה את הקרח על בית החזה שלי מנסה אכשהו להוריד את הסימנים.
״הנה קחו״ ריצ׳רד חזר עם ערכת עזרה ראשונה ״אחי מה זה הדבר הזה?״ ריצ׳רד שאל בבהלה והתקרב אליי ולעלמה ״כריס״ אמרתי במילה אחת והוא הנהן ״עכשיו לא מעניין אותי כאב או לא. תספר לי איך הכל התחיל״ הוא אמר ונשמתי עמוק, מה שכאב ברמות כי כל החזה שלי מלא בסימנים וכואב לי.
