- 𝗲𝗽 𝟯𝟰 -

1.6K 85 26
                                    

״כזה סקסי״ גאנגקוק לחש לבנים אחרי שהם התיישבו על הספה השנייה בסלון, בוהים בבנים שהסתכלו על המסך ״מסכים ומחזק״ גימין בחן את יונגי ״מושפעים״ ג'ין מלמל ״אנחנו??״ גימין אמר ״הם יא דביל אבל גם לכם לא חסר.״ ג'ין אמר ״אבל זה סקסי, היונג תראה איך הם עם רגליים פתוחות ו- כןכן שתוק כבר אנחנו רואים.״ ג'ין קטע את גימין. ״פפפ״  גימין מלמל ״אוי גימין״ גאנגקוק מלמל יודע מה הולך לקרות עכשיו,
״מה-אתה-אמרת??״
‏״יש לך בעיות בשמיעה?״ גימין שאל ״היונג אמרתי ׳פפפ׳ מה הבעיה?״ גימין הוסיף ״המילה הזאת היא הבעיה! מוח צימוק! אתה יודע שאני שונא אותה, יא ננס!״ ג'ין אמר ״אני לא ננס!״ גימין צעק ״‏מי שחושב שג׳ימין ננס שירים את היד.״ ג'ין אמר וכולם הרימו את היד ״הייתי אומר הרוב קובע אבל זה לא הרוב זה כולם.״ ג'ין אמר, צוחק כל כך חזק ״פפפ מפפפ מפופפ פ-פ-פ.״ גימין צעק "אוי אלוהים קח אותו!!" גין מלמל לעצמו בייאוש "רק יונגי לוקח אותי." גימין צעק, רואה בזווית העין את יונגי מחייך חיוך קטן ומרוצה. " לא בקטע כזה כאילו שתמות נו." גין אמר, לגמרי מרגיש שאזלו כוחותיו להיום "אבל למה שאני אהפוך למלאך בגיל כזה צעיר?" גימין שאל בקול תמים "מלאך? שטן אולי!" אוקיי, אזלו כוחותיו לגמרי. "מה שתגיד." גימין נחר בבוז, מגלגל את עיניו "יואו תמות כבר!!" גין צעק "מה? מה עשיתי עכשיו?" גימין צעק חזרה "גלגלת עיניים" גין אמר "יש משהו שאתה לא שונא?" גימין שאל "כל דבר שאתה עושה מעצבן, גם עכשיו שאתה מדבר זה מעצבן ומתיש אותי." גימין נאנח "ת-ת-מ-ו-ד-ד."
-
״תגיד על מה יושבים עשרים שנה?״
״אם הוא כוסון אז עליי.״
״יא! חרמן!״
״מי שמדבר.״
״שניכם חרמנים!״
״מי שמדבר!!״
״שקט!!!״ ג'ין צעק.

אז מה קרה פה בעצם?
גימין וגאנגקוק דיברו על כמה זה סקסי זה גברים במדים ומשם הם התחילו לדבר על שטויות.
״נראה לי שטאהיונג מקנא״ גימין לחש לגאנגקוק ״אז מה שיקנא״ גאנגקוק לחש חזרה, קורץ לשני שציחקק ״אין אתה חרמן נואש.״ גימין צחק ״אויש שתוק כבר כאילו אתה יותר טוב ממני!״ גאנגקוק החזיר וקיבל הנהון ״אין להכחיש ואין לשקר.״ גימין אמר.
״יש לך בעיות.״
״זה ידוע.״
-
"גימין וגאנגקוק ישבו בחדר של גאנגקוק וטאהיונג ודיברו, יותר נכון ריכלו.
גימין..." גאנגקוק התחיל "מה?" גימין שאל "עוד שבוע.. אממ.. האזכרה של ההורים שלך.." גאנגקוק אמר בחשש, הוא לא רצה להרוס את האווירה, אבל הוא רצה שבן דודו ידע שהוא איתו בכל מצב גם במצבים כאלה. "אני יודע.. אני לא מאמין שכבר עברו 14 שנים.." גימין ענה, מרגיש רצון לבכות, איך הזמן עבר כל כך מהר? "הם לא ראו אותי גדל.. לא היו איתי במצבים הקשים שלי ו-" "גימיני אולי הם לא איתך פיזית אבל הם רואים אותך מלמעלה, אני בטוח שהם היו גאים בך בכל דרך שתבחר." גאנגקוק קטע את גימין "א-אתה חושב שהם היו מקבלים את זה שאני גיי?" גימין שאל, החיים שלו היו נראים לגמרי אחרת אם הוריו היו בחיים "אני בטוח שכן." גאנגקוק ענה "כל זה קרה באשמתי." גימין מלמל, פורץ לפתע בבכי "היי גימיני זה ממש לא באשמתך. זאת לא אשמתך שהמשאית המזדיינת הזאת פגעה ברכב." גאנגקוק אמר, מחבק את חברו שבכה.
היה לגאנגקוק קשה שגימין, החבר- הכי -טוב שלו האשים את עצמו, אולי גאנגקוק לא מראה את זה אבל הוא אוהב את ההיונג שלו, שעכשיו ישב בין זרועותיו ובכה.
"זאת כן! בגלל שאני התלוננתי כל הזמן.. ה-הם לא שמו לב למשאית ו-והם מתו!" גימין צעק בבכי.

𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲  • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•Where stories live. Discover now