-𝙴𝙿 25-

2.1K 182 113
                                    

———-
תודה על 20.8k
ו3.18k הצבעות❤️😍
—————-
הודעה בסוף, אשמח אם תקראו..
—-
אוו תראו מי כאן, התגעגעת אלינו זונה קטנה?״

קול מוכר נשמע לפתע, קול שממש לא התגעגעתי אליו, קול שלא אהבתי כלל וכלל, קול שעשה לי רע כל פעם ששמעתי אותו, הוא הסיבה שלא רציתי להגיע לבית ספר, רק להישאר במיטה בין השמיכה והכריות.
הרגשתי את ידיו החזקות מונחות על גבי ושנייה אחרי זה הרגשתי את גבי נפגש ברצפה בחוזקה, גניחת כאב יצאה מפי בעודי תופס בגבי ומתפתל בחוזקה.
שיט.

״גאנגקוק!״ שמעתי קול קורא לי אך לא התרכזתי בו, כאב לי, נגעתי במקום הצורב וראיתי שעל ידי יש דם ״א-אה~״ גניחת כאב יצאה מפי שהרגשתי את אגרופו מוטח בפניי, עוד אגרוף ובעיטה לבטן אחריו.
יבבה חזקה יצאה מפי בעודי מנסה לחסום את מכותיו בעזרת ידיי הקטנות שלא הצליחו לחסום כלום ונפגעו גם.
״ת-תפסיק בבקשה.״ יבבתי בכאב והשתעלתי בכבדות בעוד ששמעתי את חבריו צוחקים מאחור ואת הובי צועק על רֵיי,
״הובי!״ צעקתי שראיתי אותו מוטח ברצפה על ידי אית'ן "בבקשה תעזבו אותו!" הובי היה מגן עליי הרבה בכך שהיה חוטף מכות במקומי, תמיד ניסיתי לגרום לו להפסיק להתערב אבל הוא תמיד היה אומר לי "אני מעדיף לחטוף איתך, אפילו יותר ממך." זה תמיד חימם לי את הלב אבל לראות אותו חוטף הרג אותי מפנים וזה יותר כאב לי מהמכות שרֵיי החטיף לי, הובי חבר אמיתי הוא עוד הוכיח לי את זה בגן שנפגשנו פעם ראשונה, או ביסודי, או מה שקרה לי עם האקס שלי שהוא ג׳ין וגימין תמכו בי בכל שנייה, על זה אני מעריך ומכבד אותם כל הזמן,
טוב רוב הזמן...

ידו של רֵיי הונפה באוויר במטרה לפגוע בפני אך יד הרבה יותר גדולה משלו תפסה בכף ידו ועיקמה את ידו אחורה מוציא את הרעש של שבירת העצם, באוזניי נשמעו צרחות הכאב של רֵיי, אך לא היה לי אכפת, זה הגיע לו. לא ריחמתי עליו. לא הגיע לו הרחמים האלה, לא הגיע לו שיעזרו לו, כמו שלי לא עזרו ולא ריחמו בכל רגע שהוא הרביץ לי או השפיל אותי במשך השנים.
״בייבי בוי״ הרמתי את פני כדי לפגוש בפניו הדואגות של טאהיונג, הסתכלתי הצידה לראות מה עם הובי וראיתי אותו בידיים של באקהיון.
החזרתי את מבטי אל טאהיונג שבחן את פני שכרגע היו פצועות ומכוערות יותר מהרגיל ״ד-ד-דאדי..״ רעדתי כאשר חיבק אותי חיבוק שמראה לי שהוא כאן איתי ״שש בייבי בוי״ הוא לחש לי כאשר התפרצתי בבכי.
הוא הרים אותי בתנוחת כלה, גורם לי ישירות לכרוך את ידיו סביב צווארו ולהניח את פניי השורפות מכאב על חזהו הנוקשה שהיה מלא קעקועים שכרגע היו מתחת לחולצת טריקו פשוטה ולבנה ולא החליפה האלגנטית שתמיד לבש, בהיתי בקעקועים שביצבצו מהחולצה הלבנה והתנוססו על צווארו.
הוא הכניס אותי לרכב ונכנס גם מושיב אותי עליו ״מצטער שלא הקשבתי לך בייבי.״ הוא לחש לאוזני ואני הנהנתי תחת מגעו המלטף ״אני שונא אותו.״ לחשתי והרגשתי איך הדמעות שוב זולגות על פני ״בייבי ראית איך טיפלתי בו, נכון? אני תמיד יגן עלייך.״ הוא ליטף את גבי גורם לי לצמרמורת ״שברת אותו״ גיחכתי ונזכרתי ברעש הצורם ״זה הגיע לו.״ הוא אמר והנהנתי בשקט "איך ידעת לבוא?" שאלתי "הוסוק התקשר לבאקהיון ואמר לו." הוא אמר "אפשר הביתה?" שאלתי והוא הנהן מנשק את ראשי, הוא חגר אותי במושב האחורי ויצא מהרכב בשביל להיכנס למושב הנהג.
נאנחתי בשקט והשענתי את ראשי הכואב על עדן החלון מסתכל על הנוף ומדי פעם על טאהיונג, אחרי כמה דקות הרגשתי את עיניי נעצמות בעייפות ונרדתי.
———-
"א-אה~" נאנחתי בכאב והסתכלתי על בטני החבושה, הזזתי את מבטי לטאהיונג ששכב לידי וחיבק אותי מאחור שהוא ישן. בחנתי אותו הוא היה נראה כל כך שָׁלֵו וחסר בעיות כאילו הוא לא צריך לנהל מאפיה שלמה על הראש, בחנתי את עיניו החומות שגרמו לי להתהפנט בכל פעם שהסתכלתי לתוך עיניו, העיניים שהיפנטו אותי בכל רגע, היו סגורות, האף הקטן והחמוד שהייתה עליו נקודת חן קטנה, הלחיים שלא היו מלאות כלל בשונה משלי שהיו קצת מלאות לכן תמיד אהבו לצבוט לי אותן לא משנה כמה התלוננתי שזה ייפסק כי זה כואב,
(כן באמת יופי אמא בגלל שקיבלתי את זה ממך (נראלי) אני סובלת מכאבים בלחיים כי כולם צובטים אותי, חברים שלי, מורים ואפילו אמא של חברה שלי כאילו תתחשבו זה כואב, זה לא חמוד! זה כואב!) ולבסוף השפתיים, עיניי נתקעו על שפתיו הנפוחות "בייבי" שמעתי את קולו והעלתי את מבטי אליו בחדות, הוא ציחקק בעודי מסמיק "איך אתה מרגיש?" הוא שאל מלטף את פני הפצועות "יותר טוב, תודה שאתה דואג לי" אמרתי והתמסרתי למגעו "יופי בייבי, יש לך פצעים שטחיים בפנים, ובבטן קצת עמוקים אז תשתדל לא לזוז הרבה, טוב בייב?" הנהנתי "עדיין הולכים למה שהכנת לי?" שאלתו נצמד אליו "אתה בטוח בייב? אתה צריך לנוח." נאנחתי בכעס "אבל אני רוצה." "בסדר בוא נתארגן" הוא אמר וקם, הוא הרים אותי עליו, כרכתי את רגלי סביב מותניו בזמן שהוא לקח אותנו לחדר הארונות.
הוא הניח אותי על מקום גבוה כזה בצבע לבן ״אני אלך להביא לנו בגדים בייבי.״ הוא אמר והנהנתי אחרי כמה דקות הוא חזר עם חליפה שחורה בידו, וג׳ינס שחור עם קרעים וחולצה לבנה וגדולה.
קפצתי מין המקום הגבוה הזה ״בייבי תיזהר אתה פצוע.״ ״אני בסדר דאדי..״ החזרתי לו ולקחתי ממנו את בגדי מתחיל להתפשט, לבשתי את הג'ינס והחולצה במהירות, הסתכלתי עליו רואה שהוא לבוש אבל מתיז מהבושם הגברי שלו, לקחתי גם את הבושם הקבוע שלי והתזתי על צווארי, אחרי זה לקחתי דאודורנט וריססתי על עצמי.
נעלתי את נעלי האולסטאר השחורות, ולקחתי ג׳קט שחור וקשרתי מסביב מותני, אני יודע שיהיה לי קר כמו תמיד, אתם רואים אותי באוגוסט ויולי מסתובב עם ארוך ב50 מעלות בחוץ (אחמ אני).
וואוו כמה שחור לבשתי, ציחקקתי, אני אוהב שחור אין מה לעשות. (גם אני)
״בייבי סיימת?״
״רגע שנייה אני רק צריך לסרק את השיער.״
״טוב בייבי אני מחכה לך למטה.״
סיימתי להסתרק בזריזות ורץ אל עבר המדרגות יורד בהם רואה אותו למטה מחכה לי עם זרועות פתוחות ציחקקתי קצת, שהגעתי שתי מדרגות לפני הסוף מעדתי והוא היה שם בשביל לתפוס אותי ״בייבי תהיה זהיר, אתה גם פצוע.״ הוא אמר והנהנתי מלקק את שפתיי, הוא הרים אותי ואני מתוך אינסטינקט כרכתי את רגלי וידי סביבו.
———
נ.מ כללית
״תגיד בייב״ טאהיונג שאל את גאנגקוק תוך כדי נהיגה בדרך למקום שהוא תיכנן לגאנגקוק, ידו הייתה על ירכיו של הקטן בעוד היד השנייה על ההגה; ״ממ?״ גאנגקוק המהם ומפנה אליו את מבטו מהנוף..
״היית פעם ברכיבה על סוסים?״
״ל-לא..״
״אוקיי רוצה שאני יקח אותך לרכיבה על סוסים מתישהו וילמד אותך לרכב עליהם?״
״אבל דאדי אתה לא רוצה שאני ירכב עלייך?״
(בוכיה)
״בייבי ברור שכן, זה לא שהזין שלהם נכנס אלייך כמו ששלי נכנס עמוק לתוכך וגורם לך לצרוח ו-״
״אוקיי אוקיי הבנתי!״ ג׳אנגקוק קטע את טאהיונג במהירות בעודו הופך לעגבנייה ״אני אוהב אותך בגוון אדום.״ טאהיונג לחש לגאנגקוק באוזן כשעצר באדום ״ד-דאדי״ גאנגקוק הובך והכה בעדינות את חזהו של טאהיונג שצחקק ועצר את ידו של הקטן מלהכות אותו, לוקח אותה בין ידיו ונושק לה בעדינות.
״תגיד בייב״
״ממ?״
״היית טופ פעם?״
״אממ.. כן..״
״עם גבר?״
״לא עם בחורה״
״.....״

------
אוקיי אז בזמן האחרון אני מרגישה שלא אוהבים את הספר, ההצבעות יורדות גם הקריאות והתגובות...
אם אתם רוצים שאני ישפר משהו או כל דבר תכתבו לי..
אני חושבת להקפיא את הספר.
—-
שבוע מקסים❤️

מה דעתכם על הספר?
—-
וואו יש לי 200+ עוקבים אני מתרגשת, תודה🥺💗
—-
19.7.2020

𝘆𝗼𝘂'𝗿𝗲 𝗺𝗶𝗻𝗲  • 𝘁𝗮𝗲𝗸𝗼𝗼𝗸•Where stories live. Discover now