פרק 12 - להמשיך

159 12 2
                                        

אני לא יודע איך אבל הצלחתי להמשיך.

 התנהגתי כרגיל, למרות שמבפנים הייתי שבור. 

אפילו לא ידעתי למה זה כל כך כואב לי. הידיעה שפנריר גרייבק נשך אותי לא החמירה את מצבי או שינתה אותו, אבל נהייתי אובססיבי לגביו. 

חיפשתי כל פיסת מידע, אפילו הקטנה ביותר, שתעזור לי להבין את פנריר גרייבק. מה גרם לו להפוך לאיש זאב? מדוע הוא החליט לנצל את כוחו לרעה? האם הוא סובל או שהוא דווקא אוהב להיות איש זאב? יכול להיות שהוא מנסה להוכיח משהו? היו לי כל כך הרבה שאלות בלי תשובה.

 עם אבא שלי אני לא מדבר, ולא נראה לי שאדבר איתו שוב. הוא הסיבה שננשכתי, ובמקום לבוא ולהודות בזה הוא לא אמר לי כלום עד שהתחלתי להתעניין. ואז, אחרי שהתחלתי לחשוש, הוא בא והנחית עליי הכל בבת אחת, ואז עוד ציפה שאקבל את זה. 

אני חושב שג'יימס, סיריוס ופיטר חושדים בי. הם מתנהגים כרגיל לידי, אבל לפעמים אני תופס אותם נועצים בי מבט. הם גם משאילים ספרים על אנשי זאב מהספריה וחוקרים אותם כשהם חושבים שאני לא מבחין. אם הם יגלו עליי... לא, אסור לי לחשוב על זה. 

נשאר עוד כל כך הרבה זמן עד סוף השנה, ואני לא מצליח להחליט אם אני רוצה שהיא תיגמר או לא. מצד אחד, אני לא מסוגל להתרכז בלימודים ועם החברים שלי הכל מסובך. מצד שני, אם אני אחזור הביתה אני אצטרך להתמודד עם אבא שלי... לא ידעתי מה לעשות. לא משנה כמה רציתי להיות נורמלי ידעתי שלעולם לא אצליח. אני שונה, ועכשיו הרגשתי את זה יותר מתמיד.

עד הירח וחזרהWhere stories live. Discover now