עמדנו ודיברנו שם עוד קצת, ואז רכנתי אליהם. "אנחנו עדיין צריכים לחפש גלמים", לחשתי. "אנחנו יוצאים לטייל!" צעקתי להורים שלי ויצאנו מהבית.
"איפה נוכל למצוא את העש הזה?" שאלתי את פיטר. "הוא אמור להיות ביער", הוא ענה. הובלתי אותם אל היער ליד הבית שלי. הוא היה קטן וחשוך, אך קרני השמש עברו מבעד לעצים. פיטר הסתובב ביער ולבסוף נעצר ליד עץ אחד. "הנה! הם אמורים להיות ממש כן, מתחת לאדמה." התחלנו לחפור, אבל לא מצאנו כלום. כעבור כמה שעות התייאשנו. "זה לא הגיוני", פיטר מלמל, "הוא חייב להיות פה."
אבל הוא לא כאן!" סיריוס התעצבן. לפתע ראיתי משהו זוחל לידי. הוא היה קטן ולבן, ועל עורפו היה סימן מוזר, שנראה כמו חצי גולגולת. "פיטר!" קראתי, "זה הזחל של העש?"
פיטר הסתכל על הזחל שהיה לידי, והחוויר. "אוי", הוא מילמל, "אני מניח שלא חישבתי נכון את הזמן."
סיריוס הרים את ראשו. "מה זאת אומרת?" פיטר עצם את עיניו. "אתם מבינים, בגלל כמות הזמן שלוקח להם להיות גולם, הזחל הופך לגולם רק אחרי שנתיים. לפי איך שזה נראה-" הוא הצביע על חצי הגולגולת שעל עורפו, "יש עוד שנה ושלושה חודשים בערך עד שהוא יהפוך לגולם." ג'יימס חשב. "זה אומר שבערך באמצע השנה הרביעית יהיה לנו את כל המרכיבים, ואז לא יהיו יותר ברקים." פיטר הנהן. "בחורף של השנה החמישית נוכל להפוך לאנימאגים, אם זה יצליח." הוא הרכין את ראשו. "אני מצטער."
ג'יימס נאנח. "זה בסדר, אתה הרי לא יכול לשלוט במתי הזחלים יהפכו לגלמים." פיטר חייך באסירות תודה. "רגע, אולי יהיו כאן גלמים, של זחלים אחרים שהיו", חשבתי בקול. פיטר נענע את ראשו. "הם נולדים באותו זמן, יש כאן רק עשים וזחלים." הוא אמר בעצב.
"מה נעשה איתו?" סיריוס שאל לפתע, מצביע על הזחל. "אפשר לקחת אותו איתנו." אמרתי. סיריוס הרים אותו. "איפה נשים אותו?"
"ניקח אותו איתנו להוגוורטס ונשמור עליו בחדר." ג'יימס הציע.
"זה רעיון טוב. נוכל להשאיר אותו בחדר כשאנחנו לומדים, וככה לא נצטרך לדאוג שהוא יברח." אמרתי. סיריוס הרים אותו בעדינות. "אז בעצם לא עשינו כלום?"
"ברור שעשינו משהו." אמרתי. |מצאנו עוד מרכיב, אנחנו רק צריכים לחכות קצת."
"שנה ורבע." סיריוס מלמל. פיטר הרכין את ראשו. "נוכל לעשות דברים חדשים בינתיים."
"כו?" שאל סיריוס, "כמו מה?"
"לי יש רעיון." ג'יימס אמר. "חשבתי על זה, וכשנהיה עם רמוס נצטרך להעביר לילות שלמים ביחד, אז נוכל להסתובב הרבה. חשבתי שאולי נוכל לחקור את הוגוורטס והגסמיד. נוכל אולי אפילו לעשות מפה כזאת של הוגוורטס. רק נצטרך למצוא לחש מתאים. נוכל להתחיל לתכנן את זה עכשיו, ואז כל מה שנצטרך לעשות זה רק למלא את הפרטים!"
"זה רעיון מעולה!" סיריוס אמר, מתרגש. "אפשר לעשות את זה על קלף מיוחד, עם סיסמה שפותחת את זה, ככה שזה יהיה רק שלנו." הציע ג'יימס. "כן!" סיריוס התלהב, "וזה גם יוכל לעזור לנו, נוכל להראות איפה האנשים נמצאים כל רגע ו-"
"בואו נתכנן באופן מסודר", אמרתי, מחייך, "אבל אולי כדאי שנביא קלף או משהו כזה כדי שנוכל לכתוב."
"אפשר לחזור לבית שלך." פיטר הציע.
רצנו הביתה, סוחבים את הזחל. בבית מצאנו קופסה עם מכסה מחורר ושמנו את הזחל בתוכה. חייכתי. "כמעט סיימנו."
סיריוס הנהן. "צריך רק את הטל, שנשיג בקיץ."
ג'יימס חייך. "עכשיו קדימה, נהנה מחג המולד!"
למחרת קמנו להרים של מתנות ליד המיטה, ובילינו את כל הבוקר בפתיחת המתנות ואכילת מאכלי חג המולד וממתקים. זה היה חג המולד הכי טוב שהיה לי מזה שנים.
*************
אני ממש מצטערת על הפרק המזעזע, ועל זה שלקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב אותו. הייתי במחסום כתיבה למלא זמן, והפרק עצמו יצא לי ממש גרוע.
אני מבטיחה שאני אנסה להוציא את הפרק הבא הכי מהר שאוכל.
YOU ARE READING
עד הירח וחזרה
Werewolfתודה על הכריכה הנפלאה ל @anabethlovegood תודה ל@holtemis על התקציר המדהים רמוס לופין ידע מאז ומתמיד שכנראה לא יזכה ללמוד בבית ספר, בטח שלא בטירת הוגוורטס עצמה. הרי איזה בית ספר יקבל ללימודים אדם זאב? לכן, כשמנהל בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות הצי...
